החיב הנדון חמש פעמים ביום ובלילה - ואוי לקדקד שלא הניח תפלין
זוהר חדש · אחרי בהמשכו - ׳אשרי משכיל אל דל׳, קדיש הבן ושמונה עשר אלף עולמות · מאמר 61 · פיסקה 8
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ לְהַהוּא חַיָּיבָא דְּגֵיהִנֹּם, מַאן אַנְתְּ. אֲמַר יוּדָאי חַיָּיבָא אֲנָא, וּמְמוּנִּין דְּגֵיהִנֹּם לָא מַדְכְּרִין לִי שְׁמִי. וּתְלַת זִמְנִין דַּיְינִין לִי בְּיוֹמָא, וּתְרֵין בְּלֵילְיָא. אֲמַר לֵיהּ שְׁמָא דְּדוּכְתָּךְ יָדְעֵית. אֲמַר לֵיהּ, גְּלִילָא עִילָּאָה. וְשָׁבַקְתְּ בַּר בְּעָלְמָא. אֲמַר יְנוּקָא שָׁבַקְנָא. וַאֲנָא קַצָּבָא הֲוֵינָא. וּמִן בִּישִׁין סַגִּיאִין דַּעֲבִידְנָא בְּקַדְמִיתָא, הֲווֹ דָּיְינִין לִי מִפִּי, וּמֵרַגְלַי, וּמִיָּדַי. וּמַלְאָךְ שֶׁהוּא מְמוּנֶּה עַל הַקְּבָרוֹת, אוֹמֵר לִי בְּשַׁעֲתָא דְּדָיְינִין לִי, אוֹי לְמִי שֶׁנִּשְׁבַּע לְקַיֵּים אֶת הַתּוֹרָה, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר. וַוי לְקַרְקַפְתָּא דְּלָא מַנְחָא תְּפִלִּין מֵעוֹלָם. וְאוֹי לַיָּדַיִם שֶׁשִּׁמְשׁוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם. וְאוֹי לָרַגְלַיִם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם.
תרגום
אָמַר לוֹ לְאוֹתוֹ הַחַיָּב שֶׁבְּגֵיהִנֹּם: מִי אַתָּה? אָמַר: יְהוּדִי חַיָּב אֲנִי, וְהַמְּמֻנִּים שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָם מַזְכִּירִים אֶת שְׁמִי. וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים דָּנִים אוֹתִי בַּיּוֹם, וּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה. אָמַר לוֹ: שֵׁם מְקוֹמְךָ יָדַעְתִּי? אָמַר לוֹ: גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, וְעָזַבְתָּ בֵּן בָּעוֹלָם. אָמַר: תִּינוֹק עָזַבְתִּי, וַאֲנִי קַצָּב הָיִיתִי, וּמֵהָרָעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁעָשִׂיתִי מִקֹּדֶם, הָיוּ דָּנִים אוֹתִי מִפִּי וּמֵרַגְלַי וּמִיָּדַי, וּמַלְאָךְ שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַקְּבָרוֹת אוֹמֵר לִי בְּשָׁעָה שֶׁדָּנִים אוֹתִי: אוֹי לְמִי שֶׁנִּשְׁבַּע לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְנִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר. אוֹי לְקָדְקֹד שֶׁלֹּא הִנִּיחַ תְּפִלִּין מֵעוֹלָם. וְאוֹי לַיָּדַיִם שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם. וְאוֹי לָרַגְלַיִם שֶׁהָיוּ הוֹלְכוֹת בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה לההוא חייבא דגיהנם, מאן אנת. אמר יודאי חייבא אנא, וממונין דגיהנם לא מדכרין לי שמי. ותלת זמנין דיינין לי ביומא, ותרין בליליא. אמר ליה שמא דדוכתך ידעית. אמר ליה, גלילא עילאה. ושבקת בר בעלמא. אמר ינוקא שבקנא. ואנא קצבא הוינא. ומן בישין סגיאין דעבידנא בקדמיתא, הוו דיינין לי מפי, ומרגלי, ומידי. ומלאך שהוא ממונה על הקברות, אומר לי בשעתא דדיינין לי, אוי למי שנשבע לקיים את התורה, ונשבע על שקר. ווי לקרקפתא דלא מנחא תפלין מעולם. ואוי לידים ששמשו בהבלי העולם. ואוי לרגלים שהיו הולכים בהבלי העולם.
התרגום: אמר לו לאותו החיב שבגיהנם: מי אתה? אמר: יהודי חיב אני, והממנים של גיהנם אינם מזכירים את שמי. ושלש פעמים דנים אותי ביום, ושתים בלילה. אמר לו: שם מקומך ידעתי? אמר לו: גליל העליון, ועזבת בן בעולם. אמר: תינוק עזבתי, ואני קצב הייתי, ומהרעות הרבות שעשיתי מקדם, היו דנים אותי מפי ומרגלי ומידי, ומלאך שהוא ממנה על הקברות אומר לי בשעה שדנים אותי: אוי למי שנשבע לקים את התורה ונשבע על שקר. אוי לקדקד שלא הניח תפלין מעולם. ואוי לידים ששמשו בהבלי העולם. ואוי לרגלים שהיו הולכות בהבלי העולם.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: