עקר הכל המוציא נקדה בין השתים - שש נקדות לבוש לשלש הסתומות
זוהר חדש · אחרי בהמשכו - ׳אשרי משכיל אל דל׳, קדיש הבן ושמונה עשר אלף עולמות · מאמר 61 · פיסקה 17
לשון הזוהר
וְהַהִיא נְקוּדָה עִיקָּרָא דְּכֹלָּא, אַפֵּיק וְדָלֵיג מִנֵּיהּ נְקוּדָה אָחֳרָא, דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, בֵּין תְּרֵין נְקוּדִין אִלֵּין דִּלְתַתָּא. עַד הָכָא, אִינוּן נְקוּדִין לְבוּשִׁין לִנְקוּדִין עִילָּאִין כִּדְקָא חָזֵי. וְאִינוּן שִׁית נְקוּדִין, דְּנָפְקָא מִגּוֹ תְּלַת נְקוּדִין סְתִימִין, דְּאִינוּן שִׁית בִּנְקוּדָא עִיקָּרָא דְּכֹלָּא, דְּאַשְׁלֵים לְכָל סְטַר.
תרגום
וְאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה, עִקַּר הַכֹּל, הוֹצִיאָה וְקָפְצָה מִמֶּנָּה נְקֻדָּה אַחֶרֶת, הָעוֹמֶדֶת בָּאֶמְצַע בֵּין שְׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה. עַד כָּאן אוֹתָן הַנְּקֻדּוֹת הֵן לְבוּשִׁים לַנְּקֻדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כָּרָאוּי, וְהֵן שֵׁשׁ נְקֻדּוֹת, הַיּוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת סְתוּמוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ בִּנְקֻדַּת עִקַּר הַכֹּל, הַמַּשְׁלִימָה לְכָל צַד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וההיא נקודה עיקרא דכלא, אפיק ודליג מניה נקודה אחרא, דקיימא באמצעיתא, בין תרין נקודין אלין דלתתא. עד הכא, אינון נקודין לבושין לנקודין עילאין כדקא חזי. ואינון שית נקודין, דנפקא מגו תלת נקודין סתימין, דאינון שית בנקודא עיקרא דכלא, דאשלים לכל סטר.
התרגום: ואותה הנקדה, עקר הכל, הוציאה וקפצה ממנה נקדה אחרת, העומדת באמצע בין שתי הנקדות האלה שלמטה. עד כאן אותן הנקדות הן לבושים לנקדות העליונות כראוי, והן שש נקדות, היוצאות מתוך שלש נקדות סתומות, שהן שש בנקדת עקר הכל, המשלימה לכל צד.