טל המן הנזל לתחתונים - ׳בבקר זרע את זרעך׳ ומותרו ׳וירם תולעים׳
זוהר חדש · אחרי בהמשכו - שלש סעדות השבת כנגד שלשה ׳היום׳, ושלחנות האכלוסין שלמעלה · מאמר 60 · פיסקה 10
לשון הזוהר
אִינוּן דְּלֵילְיָא, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב (שמות ט״ז:י״ג) ׳וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָל׳. אִלֵּין אִינוּן נָזְלֵי טַלָּא דְּמַנָּא לְתַתָּאי, מְחוּלָּקָא דִּילְּהוֹן. הַאי מַנָּא לָא הֲוָה לֵיהּ גַּוָּון, וְלָא אִגְלִיד. אִינוּן דְּצַפְרָא, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב (קהלת י״א:ו׳) ׳בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֲךָ׳. אִלֵּין הֲוֵי נָזְלֵי טַלָּא דְּמַנָּא לְתַתָּאי, וְיַהֲבֵי גַוָּון לְהַהוּא מַנָּא, וּמִתְקָא וְדוּבְשָׁא. אִינוּן דְּרַמְשָׁא, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב (שמות ט״ז:ו׳) עֶרֶב וִידַעְתֶּם. וְאִינוּן דְּלֵילְיָא, הֲווֹ נָזְלֵי בְּזִמְנָא חָדָא מִסִּטְרָא דְאִלֵּין. מַאן דְּאַשְׁאַר מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא, כְּתִיב, (שם) ׳וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ׳.
תרגום
אוֹתָם שֶׁל הַלַּיְלָה, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (שמות ט״ז:י״ג) ׳וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָל׳ (שמות טז, יג) - אֵלֶּה מַזִּילִים טַל שֶׁל הַמָּן לַתַּחְתּוֹנִים, חֵלֶק שֶׁלָּהֶם. מָן זֶה לֹא הָיָה לוֹ גָּוֶן וְלֹא קָפָא. אוֹתָם שֶׁל הַבֹּקֶר, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (קהלת י״א:ו׳) ׳בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֲךָ׳ (קהלת יא, ו) - אֵלֶּה מַזִּילִים טַל שֶׁל הַמָּן לַתַּחְתּוֹנִים, וְנוֹתְנִים גָּוֶן לְאוֹתוֹ הַמָּן, וּמְתִיקוּת וּדְבַשׁ. אוֹתָם שֶׁל הָעֶרֶב, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (שמות ט״ז:ו׳) ׳עֶרֶב וִידַעְתֶּם׳. וְאוֹתָם שֶׁל הַלַּיְלָה הָיוּ נוֹזְלִים בְּבַת אַחַת מִצַּד אֵלֶּה. מִי שֶׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ עַד הַבֹּקֶר, כָּתוּב, (שם) ׳וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אינון דליליא, עלייהו כתיב (שמות ט״ז:י״ג) ׳ובבקר היתה שכבת הטל׳. אלין אינון נזלי טלא דמנא לתתאי, מחולקא דילהון. האי מנא לא הוה ליה גוון, ולא אגליד. אינון דצפרא, עלייהו כתיב (קהלת י״א:ו׳) ׳בבקר זרע את זרעך׳. אלין הוי נזלי טלא דמנא לתתאי, ויהבי גוון לההוא מנא, ומתקא ודובשא. אינון דרמשא, עלייהו כתיב (שמות ט״ז:ו׳) ערב וידעתם. ואינון דליליא, הוו נזלי בזמנא חדא מסטרא דאלין. מאן דאשאר מניה עד צפרא, כתיב, (שם) ׳וירם תולעים ויבאש׳.
התרגום: אותם של הלילה, עליהם כתוב (שמות ט״ז:י״ג) ׳ובבקר היתה שכבת הטל׳ (שמות טז, יג) - אלה מזילים טל של המן לתחתונים, חלק שלהם. מן זה לא היה לו גון ולא קפא. אותם של הבקר, עליהם כתוב (קהלת י״א:ו׳) ׳בבקר זרע את זרעך׳ (קהלת יא, ו) - אלה מזילים טל של המן לתחתונים, ונותנים גון לאותו המן, ומתיקות ודבש. אותם של הערב, עליהם כתוב (שמות ט״ז:ו׳) ׳ערב וידעתם׳. ואותם של הלילה היו נוזלים בבת אחת מצד אלה. מי שנשאר ממנו עד הבקר, כתוב, (שם) ׳וירם תולעים ויבאש׳.