ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 6: בראשית בהמשכו - ים החכמה, שבע הארצות, ובמה נברא העולם › פיסקה 9

ירידת קין לארץ ועליתו לארקא - ותולדותיו שבשני ראשים

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - ים החכמה, שבע הארצות, ובמה נברא העולם · מאמר 6 · פיסקה 9

לשון הזוהר

כֵיוָן דְחָטָא קַיִן, אָחֵית לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַהוּא אֲתַר דְּאִיקְּרֵי אֶרֶץ, דִּכְתִיב ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳ (שם ד, יד), מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִקְּרֵי אֲדָמָה. ׳וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ׳ - בְּגִין דְּתַמָּן אִתְדַּחְיָיא וְאִתְתָּרַךְ, ׳וְהָיָה כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵּנִי׳, הַהוּא לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. וַהֲוָה דָּחֵיל וְהִרְהֵר בִּתְשׁוּבָה, וְסָלֵיק לֵיהּ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַרְקָא, וַהֲוָה תַּמָּן, וְאוֹלִיד בְּנִין. וּבְאַרְקָא אִית נְהִירוּ דְּנָהֵיר מִגּוֹ שִׁמְשָׁא. וְזָרְעִין זַרְעִין, וְנָטְעִין אִילָנִין, וְלֵית תַּמָּן חִטִין, וְלָא מֵאִינוּן שֶׁבַע זִינֵי תְּבוּאָה. כָל אִינוּן דְּתַמָּן, אִינוּן מִתּוֹלְדוֹת קַיִן, וְאִינוּן בִּתְרֵין רֵישִׁין, מִנְּהוֹן גֻּבְרִין עִילָּאִין, וּמִנְּהוֹן זְעִירִין. לֵית לְהוֹ דַּעְתָּא שְׁלִים כִּשְׁאָר בְּנֵי נְשָׁא דְּהָכָא. זַכָּאִין אִינוּן לְזִמְנִין. וּלְזִמְנִין אֲהַדְּרָן לְסִטְרָא בִישָׁא, וּמוֹלִידִין וּמַיְיתִין כִּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁחָטָא קַיִן, הוֹרִיד אוֹתוֹ הקב"ה לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא ׳אֶרֶץ׳, שֶׁכָּתוּב ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳ (שם ד, יד), מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא ׳אֲדָמָה׳. ׳וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ׳ (בראשית ד, יד) - מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם נִדְחָה וְגֹרַשׁ, ׳וְהָיָה כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵּנִי׳, אוֹתוֹ לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. וְהָיָה פּוֹחֵד וְהִרְהֵר בִּתְשׁוּבָה, וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ הקב"ה לְאַרְקָא, וְהָיָה שָׁם, וְהוֹלִיד בָּנִים. וּבְאַרְקָא יֵשׁ אוֹר הַמֵּאִיר מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ. וְזוֹרְעִים זְרָעִים, וְנוֹטְעִים אִילָנוֹת, וְאֵין שָׁם חִטִּים, וְלֹא מֵאוֹתָם שִׁבְעַת מִינֵי הַתְּבוּאָה. כָּל אֵלֶּה שֶׁשָּׁם, הֵם מִתּוֹלְדוֹת קַיִן, וְהֵם בִּשְׁנֵי רָאשִׁים, מֵהֶם אֲנָשִׁים עֶלְיוֹנִים, וּמֵהֶם קְטַנִּים. אֵין לָהֶם דַּעַת שְׁלֵמָה כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁכָּאן. זַכָּאִים הֵם לִפְעָמִים, וְלִפְעָמִים חוֹזְרִים לַצַּד הָרַע, וּמוֹלִידִים וּמֵתִים כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דחטא קין, אחית ליה הקדוש ברוך הוא, לההוא אתר דאיקרי ארץ, דכתיב ׳הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה׳ (שם ד, יד), מההוא אתר דאקרי אדמה. ׳והייתי נע ונד בארץ׳ - בגין דתמן אתדחייא ואתתרך, ׳והיה כל מוצאי יהרגני׳, ההוא להט החרב המתהפכת. והוה דחיל והרהר בתשובה, וסליק ליה הקדוש ברוך הוא לארקא, והוה תמן, ואוליד בנין. ובארקא אית נהירו דנהיר מגו שמשא. וזרעין זרעין, ונטעין אילנין, ולית תמן חטין, ולא מאינון שבע זיני תבואה. כל אינון דתמן, אינון מתולדות קין, ואינון בתרין רישין, מנהון גברין עילאין, ומנהון זעירין. לית להו דעתא שלים כשאר בני נשא דהכא. זכאין אינון לזמנין. ולזמנין אהדרן לסטרא בישא, ומולידין ומייתין כשאר בני נשא.

התרגום: כיון שחטא קין, הוריד אותו הקב"ה לאותו מקום שנקרא ׳ארץ׳, שכתוב ׳הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה׳ (שם ד, יד), מאותו מקום שנקרא ׳אדמה׳. ׳והייתי נע ונד בארץ׳ (בראשית ד, יד) - משום ששם נדחה וגרש, ׳והיה כל מוצאי יהרגני׳, אותו להט החרב המתהפכת. והיה פוחד והרהר בתשובה, והעלה אותו הקב"ה לארקא, והיה שם, והוליד בנים. ובארקא יש אור המאיר מתוך השמש. וזורעים זרעים, ונוטעים אילנות, ואין שם חטים, ולא מאותם שבעת מיני התבואה. כל אלה ששם, הם מתולדות קין, והם בשני ראשים, מהם אנשים עליונים, ומהם קטנים. אין להם דעת שלמה כשאר בני אדם שכאן. זכאים הם לפעמים, ולפעמים חוזרים לצד הרע, ומולידים ומתים כשאר בני אדם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: