׳בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׳ - ויוסף המוסיף שלום בכל העולמות
זוהר חדש · בראשית בהמשכו - ים החכמה, שבע הארצות, ובמה נברא העולם · מאמר 6 · פיסקה 4
לשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיהו מ״ג:ז׳) ׳כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי׳, דָּא דַּרְגָּא דְצַדִּיק, דְּנָהֵיר בְּחֵילָא דִּשְׁמֵיהּ. וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, לְאַנְהָרָא לְהַהוּא אֲתַר דְּאִקְּרֵי כָּבוֹד בְּרָאתִיו. וְדָא יַמָּא דְּחָכְמְתָא, דְּאִקְּרֵי כְּבוֹד ה', דְּאִתְגְּלֵי בְּמַשְׁכְּנָא. יְצַרְתִּיו, דָּא רָזָא דְּיוֹם דִּלְתַתָּא, דְּאִיהוּ לָקֳבֵל כָּל דִּלְעֵילָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיהו מ״ה:ז׳) יוֹצֵר אוֹר. וְהַאי צַדִּיק לְעֵילָא לָא כְּתִיב בֵּיהּ יְצִירָה, עַד דְּאִיתְגְּלֵי עֲבִידְתֵּיהּ לְתַתָּא, וְנָהֵיר עָלְמָא תַּתָּאָה מִנִּיהּ. אַף עֲשִׂיתִיו, דָּא סִיהֲרָא לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) וּבוֹרֵא חשֶׁךְ. כַּד אִיתְחַבְּרוּ, כְּדֵין עוֹשֶׂה שָׁלוֹם, שְׁלָמָא לְעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית א׳:ה׳) וַיְהִי עֶרֶב ׳וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׳. כְּדֵין יִחוּדָא דִּלְעֵילָא, יִחוּדָא לְתַתָּא, שְׁלָמָא לְעֵילָא שְׁלָמָא לְתַתָּא. כְגַוְונָא דָא, יוֹסֵף לְתַתָּא, דְּהוּא אָחִיד בְּצַדִּיק דִּלְעֵילָא, כַּד אִישְׁתְּלִים לְתַתָּא, אוֹסֵיף שְׁלָמָא בְּכָלְהוֹ עָלְמִין, וּבְכָל יוֹמִין עִילָּאִין. כְּתִיב הָכָא, ׳וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם׳ (שם לט), וּכְתִיב הָתָם, (תהילים ס״ח:כ׳) ׳בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם׳. כַּד לָא שְׁמַע לָהּ יוֹם יוֹם, כְּדֵין יוֹמִין עִילָּאִין בִּשְׁלָמָא וּבִרְכְּתָא בְּכָלְהוֹ עָלְמִין.
תרגום
וְעַל זֶה כָּתוּב, (ישעיהו מ״ג:ז׳) ׳כָּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי׳ - זוֹ מַדְרֵגַת הַצַּדִּיק, הַמֵּאִיר בְּכֹחַ שְׁמוֹ. ׳וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ - לְהָאִיר לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא ׳כָּבוֹד׳ - ׳בְּרָאתִיו׳, וְזֶה יָם הַחָכְמָה, שֶׁנִּקְרָא ׳כְּבוֹד ה׳׳, הַמִּתְגַּלֶּה בַּמִּשְׁכָּן. ׳יְצַרְתִּיו׳ - זֶה סוֹד הַיּוֹם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כָּל שֶׁלְּמַעְלָה, וְעַל זֶה כָּתוּב, (ישעיהו מ״ה:ז׳) ׳יוֹצֵר אוֹר׳. וְהַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, לֹא נִכְתְּבָה בּוֹ יְצִירָה, עַד שֶׁנִּתְגַּלְּתָה פְּעֻלָּתוֹ לְמַטָּה, וּמֵאִיר הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ. ׳אַף עֲשִׂיתִיו׳ - זוֹ הַלְּבָנָה לְמַטָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ׳. כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים, אָז ׳עוֹשֶׂה שָׁלוֹם׳, שָׁלוֹם לָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (בראשית א׳:ה׳) ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד (בראשית א, ה)׳. אָז יִחוּד שֶׁלְּמַעְלָה, יִחוּד שֶׁלְּמַטָּה, שָׁלוֹם לְמַעְלָה שָׁלוֹם לְמַטָּה. כְּעֵין זֶה, יוֹסֵף לְמַטָּה, שֶׁהוּא אוֹחֵז בַּצַּדִּיק שֶׁלְּמַעְלָה, כְּשֶׁמִּשְׁתַּלֵּם לְמַטָּה, מוֹסִיף שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּבְכָל הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים. כָּתוּב כָּאן, (שם לט) ׳וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם׳, וְכָתוּב שָׁם, (תהילים ס״ח:כ׳) ׳בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם׳. כְּשֶׁלֹּא נִשְׁמָע ׳יוֹם יוֹם׳, אָז הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים בְּשָׁלוֹם וּבְרָכָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא כתיב, (ישעיהו מ״ג:ז׳) ׳כל הנקרא בשמי׳, דא דרגא דצדיק, דנהיר בחילא דשמיה. ולכבודי בראתיו, לאנהרא לההוא אתר דאקרי כבוד בראתיו. ודא ימא דחכמתא, דאקרי כבוד ה', דאתגלי במשכנא. יצרתיו, דא רזא דיום דלתתא, דאיהו לקבל כל דלעילא. ועל דא כתיב, (ישעיהו מ״ה:ז׳) יוצר אור. והאי צדיק לעילא לא כתיב ביה יצירה, עד דאיתגלי עבידתיה לתתא, ונהיר עלמא תתאה מניה. אף עשיתיו, דא סיהרא לתתא, הדא הוא דכתיב (שם) ובורא חשך. כד איתחברו, כדין עושה שלום, שלמא לעלמא. הדא הוא דכתיב, (בראשית א׳:ה׳) ויהי ערב ׳ויהי בקר יום אחד׳. כדין יחודא דלעילא, יחודא לתתא, שלמא לעילא שלמא לתתא. כגוונא דא, יוסף לתתא, דהוא אחיד בצדיק דלעילא, כד אישתלים לתתא, אוסיף שלמא בכלהו עלמין, ובכל יומין עילאין. כתיב הכא, ׳ויהי כדברה אל יוסף יום יום׳ (שם לט), וכתיב התם, (תהילים ס״ח:כ׳) ׳ברוך ה' יום יום׳. כד לא שמע לה יום יום, כדין יומין עילאין בשלמא וברכתא בכלהו עלמין.
התרגום: ועל זה כתוב, (ישעיהו מ״ג:ז׳) ׳כל הנקרא בשמי׳ - זו מדרגת הצדיק, המאיר בכח שמו. ׳ולכבודי בראתיו׳ - להאיר לאותו מקום שנקרא ׳כבוד׳ - ׳בראתיו׳, וזה ים החכמה, שנקרא ׳כבוד ה׳, המתגלה במשכן. ׳יצרתיו׳ - זה סוד היום שלמטה, שהוא כנגד כל שלמעלה, ועל זה כתוב, (ישעיהו מ״ה:ז׳) ׳יוצר אור׳. והצדיק הזה שלמעלה, לא נכתבה בו יצירה, עד שנתגלתה פעלתו למטה, ומאיר העולם התחתון ממנו. ׳אף עשיתיו׳ - זו הלבנה למטה, זהו שכתוב (שם) ׳ובורא חשך׳. כשמתחברים, אז ׳עושה שלום׳, שלום לעולם. זהו שכתוב, (בראשית א׳:ה׳) ׳ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (בראשית א, ה)׳. אז יחוד שלמעלה, יחוד שלמטה, שלום למעלה שלום למטה. כעין זה, יוסף למטה, שהוא אוחז בצדיק שלמעלה, כשמשתלם למטה, מוסיף שלום בכל העולמות, ובכל הימים העליונים. כתוב כאן, (שם לט) ׳ויהי כדברה אל יוסף יום יום׳, וכתוב שם, (תהילים ס״ח:כ׳) ׳ברוך ה' יום יום׳. כשלא נשמע ׳יום יום׳, אז הימים העליונים בשלום וברכה בכל העולמות.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: