בת שבע המאירה בשבע שבועות - וחשבון שנ"ה ימי הלבנה
זוהר חדש · בראשית בהמשכו - ים החכמה, שבע הארצות, ובמה נברא העולם · מאמר 6 · פיסקה 3
לשון הזוהר
וְהַאי דַרְגָּא אִיקְּרֵי בַּת שֶׁבַע, וְכַד נָהֵיר הַאי צַדִּיק לְהַאי דַרְגָּא, בְּרָזָא דְּשֶׁבַע שְׁבוּעִין שֶׁבַע זִמְנִין, כְּדֵין שִׁמְשַׁא תַּתָּאָה נָהֵיר, בְּרָזָא דְּשֶׁבַע שְׁבוּעִין שֶׁבַע זִמְנִין לְסִיהֲרָא. בְּגִין כַּךְ, שְׁנַת הַלְּבָנָה שנ"ה יוֹמִין. מַאי טַעְמָא שְׁבוּעִין מִנְּהוֹן, לָקֳבֵיל הַאי דַּרְגָּא שְׁבִיעָאָה, יַמָּא עִילָּאָה דְּנָהֲרָא מִצַּדִּיק, בְּמ"ט שְׁבוּעִין נְהוֹרִין עִלָּאִין, אִשְׁתָּאֲרוּ תְּרֵיסַר יוֹמִין לְחוּשְׁבַּן שָׁנָה. לָקֳבֵיל תְּרֵיסַר שְׁבָטִין דְּסַחֲרָנֵי הַאי יַמָּא, לְמִטַר מַטְרַת מַשְׁכְּנָא, בִּתְרֵיסַר תַּרְעִין עִלָּאִין, דְּאִית בִּיְרוּשָׁלִַם עִלָּאָה. וְאוֹרְחָא דְּאִנוּן תַּרְעִין, יַנְקִין אִינוּן שְׁבָטִין, מֵאִימָּא תַּתָּאָה, כָּל חַד לְסִטְרֵיהּ, כִּדְחָזֵי לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יחזקאל מ״ח:ל״א) ׳שַׁעַר יְהוּדָה אֶחָד׳.
תרגום
וּמַדְרֵגָה זוֹ נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע, וּכְשֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק הַזֶּה לְמַדְרֵגָה זוֹ, בְּסוֹד שֶׁבַע שָׁבוּעוֹת שֶׁבַע פְּעָמִים, אָז הַשֶּׁמֶשׁ הַתַּחְתּוֹנָה מְאִירָה, בְּסוֹד שֶׁבַע שָׁבוּעוֹת שֶׁבַע פְּעָמִים לַלְּבָנָה. מִשּׁוּם כָּךְ, שְׁנַת הַלְּבָנָה שנ"ה יָמִים. מַה טַּעַם שָׁבוּעוֹת מֵהֶם? כְּנֶגֶד מַדְרֵגָה זוֹ הַשְּׁבִיעִית, יָם עֶלְיוֹן הַמֵּאִיר מִן הַצַּדִּיק, בְּמ"ט שָׁבוּעוֹת אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, נִשְׁאֲרוּ שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים לְחֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנָה, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הַסּוֹבְבִים יָם זֶה, לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת הַמִּשְׁכָּן, בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁעָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁיֵּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה. וּבְדֶרֶךְ אוֹתָם הַשְּׁעָרִים, יוֹנְקִים אוֹתָם הַשְּׁבָטִים מֵהָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה, כָּל אֶחָד לְצִדּוֹ, כָּרָאוּי לוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (יחזקאל מ״ח:ל״א) ׳שַׁעַר יְהוּדָה אֶחָד׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי דרגא איקרי בת שבע, וכד נהיר האי צדיק להאי דרגא, ברזא דשבע שבועין שבע זמנין, כדין שמשא תתאה נהיר, ברזא דשבע שבועין שבע זמנין לסיהרא. בגין כך, שנת הלבנה שנ"ה יומין. מאי טעמא שבועין מנהון, לקביל האי דרגא שביעאה, ימא עילאה דנהרא מצדיק, במ"ט שבועין נהורין עלאין, אשתארו תריסר יומין לחושבן שנה. לקביל תריסר שבטין דסחרני האי ימא, למטר מטרת משכנא, בתריסר תרעין עלאין, דאית בירושלם עלאה. ואורחא דאנון תרעין, ינקין אינון שבטין, מאימא תתאה, כל חד לסטריה, כדחזי ליה, הדא הוא דכתיב, (יחזקאל מ״ח:ל״א) ׳שער יהודה אחד׳.
התרגום: ומדרגה זו נקראת בת שבע, וכשמאיר הצדיק הזה למדרגה זו, בסוד שבע שבועות שבע פעמים, אז השמש התחתונה מאירה, בסוד שבע שבועות שבע פעמים ללבנה. משום כך, שנת הלבנה שנ"ה ימים. מה טעם שבועות מהם? כנגד מדרגה זו השביעית, ים עליון המאיר מן הצדיק, במ"ט שבועות אורות עליונים, נשארו שנים עשר ימים לחשבון השנה, כנגד שנים עשר שבטים הסובבים ים זה, לשמר משמרת המשכן, בשנים עשר שערים עליונים שיש בירושלים שלמעלה. ובדרך אותם השערים, יונקים אותם השבטים מהאם התחתונה, כל אחד לצדו, כראוי לו. זהו שכתוב, (יחזקאל מ״ח:ל״א) ׳שער יהודה אחד׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: