ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 6: בראשית בהמשכו - ים החכמה, שבע הארצות, ובמה נברא העולם › פיסקה 2

ים הנמלא מן הצדיק הנקרא יום - ו ׳כל הנחלים׳ ההולכים למלאתו

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - ים החכמה, שבע הארצות, ובמה נברא העולם · מאמר 6 · פיסקה 2

לשון הזוהר

וְהַאי יַמָּא דִלְעֵילָא, מַאי טַעְמָא אִיקְּרֵי יַם. אֶלָּא בְּגִין הַהוּא דַּרְגָּא דְצַדִּיק, דְּאַמְלֵי לְהַאי יַם, אִקְּרֵי יוֹם, דִּכְתִיב (בראשית א׳:ה׳) ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳. וּכְתִיב (תהילים צ״ז:י״א) ׳אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק׳. וְהַאי נָהֵיר בְּרָזָא דְּו"ו דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּבֵיהּ אַמְלֵי לְהַאי יַם, דְּאִקְּרֵי ה"א תַּתָּאָה, בַּתְרָאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (קהלת א׳:ז׳) ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳. כָּל: דָא דַּרְגָא דְּצַדִּיק, דְּאִיקְרֵי כָּ"ל, בְּגִין דְּכָל תַּפְנוּקִין מִנֵּיהּ נָפְקִין. הַנְּחָלִים: אִינוּן חָמֵשׁ דַּרְגִּין, דְּעִמֵּיהּ ׳הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳, לְמִמְלֵי לָהּ.

תרגום

וְיָם זֶה שֶׁלְּמַעְלָה, מַה טַּעַם נִקְרָא ׳יָם׳? אֶלָּא מִשּׁוּם אוֹתָהּ מַדְרֵגָה שֶׁל צַדִּיק, שֶׁמְּמַלֵּאת יָם זֶה, נִקְרָא ׳יוֹם׳, שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:ה׳) ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳. וְכָתוּב (תהילים צ״ז:י״א) ׳אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק׳. וּמַדְרֵגָה זוֹ מְאִירָה בְּסוֹד ו"ו שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבּוֹ מְמַלֵּא יָם זֶה, שֶׁנִּקְרָא ה"א תַּחְתּוֹנָה, אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (קהלת א׳:ז׳) ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳ (קהלת א, ז). ׳כָּל׳ - זוֹ מַדְרֵגַת הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרֵאת כָּ"ל, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַתַּעֲנוּגִים מִמֶּנּוּ יוֹצְאִים. ׳הַנְּחָלִים׳ - הֵם חָמֵשׁ מַדְרֵגוֹת, שֶׁעִמּוֹ ׳הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳, לְמַלֹּאתָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והאי ימא דלעילא, מאי טעמא איקרי ים. אלא בגין ההוא דרגא דצדיק, דאמלי להאי ים, אקרי יום, דכתיב (בראשית א׳:ה׳) ׳ויקרא אלהים לאור יום׳. וכתיב (תהילים צ״ז:י״א) ׳אור זרע לצדיק׳. והאי נהיר ברזא דו"ו דשמא קדישא, דביה אמלי להאי ים, דאקרי ה"א תתאה, בתראה דשמא קדישא. הדא הוא דכתיב, (קהלת א׳:ז׳) ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳. כל: דא דרגא דצדיק, דאיקרי כ"ל, בגין דכל תפנוקין מניה נפקין. הנחלים: אינון חמש דרגין, דעמיה ׳הולכים אל הים׳, לממלי לה.

התרגום: וים זה שלמעלה, מה טעם נקרא ׳ים׳? אלא משום אותה מדרגה של צדיק, שממלאת ים זה, נקרא ׳יום׳, שכתוב (בראשית א׳:ה׳) ׳ויקרא אלהים לאור יום׳. וכתוב (תהילים צ״ז:י״א) ׳אור זרע לצדיק׳. ומדרגה זו מאירה בסוד ו"ו של השם הקדוש, שבו ממלא ים זה, שנקרא ה"א תחתונה, אחרונה של השם הקדוש. זהו שכתוב, (קהלת א׳:ז׳) ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳ (קהלת א, ז). ׳כל׳ - זו מדרגת הצדיק, שנקראת כ"ל, משום שכל התענוגים ממנו יוצאים. ׳הנחלים׳ - הם חמש מדרגות, שעמו ׳הולכים אל הים׳, למלאתה.

מן המפרשים

כתם פז: מן המקבילה בויצא מאמר יד, ו (קנב.) - התאמה חלקית ונאספו שמה כל העדרים היינו דכתיב כל הנחלים הולכים אל הים פי' כי באמרו שלשה עדרי צאן רמז לזרועות עולם ואל גוף האילן ובאמרו ונאספו שמה כל העדרים ירמוז גם לנצח והוד וליסוד שירמזו…

הסולם: מן המקבילה בויצא מאמר יד, ו (קנב.) - התאמה חלקית ונאספו שמה כל העדרים: היינו שכתוב כל הנחלים הולכים אל הים, שנחלים הם הנשמות כן כל העדרים פירושו הנשמות. וגללו את האבן: פירושו, שמעבירים ממנה, מן הבאר, את תוקף דין הקשה, דהיינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: