ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 59: אחרי בהמשכו - הצלת אברהם וחנניה מישאל ועזריה, משמרות הלילה ולקיטת השושנים › פיסקה 3

הלעג שנעשה על ׳אשר פדה את אברהם׳ - והצלתם בו ושרפת כופתיהם

זוהר חדש · אחרי בהמשכו - הצלת אברהם וחנניה מישאל ועזריה, משמרות הלילה ולקיטת השושנים · מאמר 59 · פיסקה 3

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דַּאֲמַר מִישָׁאֵל, ׳כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם׳, עֲבָדוּ לֵיצָנוּת בְּלִישָׁנֵיהוֹן. אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כּוּרְסְיָיא דִילִי, הַהוּא לֵיצָנוּתָא דַּעֲבָדוּ, שֵׁזִיב לוֹן בְּדַרְגָּא דָא, כְּמָה דְּשֵׁזִיבַת לְאַבְרָהָם. וְלֹא ׳עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׳. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, כָּל אִינוּן דִּכְפִיתוּ לוֹן, קָטַל לוֹן שְׁבִיבָא דְּנוּרָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מִישָׁאֵל, ׳כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם׳ (ישעיה כט, כב) - עָשׂוּ לְעַג בִּלְשׁוֹנָם. אָמַר הַקב"ה: כִּסְאִי! אוֹתוֹ הַלַּעַג שֶׁעָשׂוּ, הַצֵּל אוֹתָם בְּדַרְגָּה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת אַבְרָהָם. וְלֹא ׳עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׳ - בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כָּל אוֹתָם שֶׁכָּפְתוּ אוֹתָם, הָרַג אוֹתָם נִיצוֹץ הָאֵשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בשעתא דאמר מישאל, ׳כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם׳, עבדו ליצנות בלישניהון. אמר קודשא בריך הוא, כורסייא דילי, ההוא ליצנותא דעבדו, שזיב לון בדרגא דא, כמה דשזיבת לאברהם. ולא ׳עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׳. בההיא שעתא, כל אינון דכפיתו לון, קטל לון שביבא דנורא.

התרגום: בא ראה, בשעה שאמר מישאל, ׳כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם׳ (ישעיה כט, כב) - עשו לעג בלשונם. אמר הקב"ה: כסאי! אותו הלעג שעשו, הצל אותם בדרגה זו, כמו שהצלת את אברהם. ולא ׳עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׳ - באותה שעה, כל אותם שכפתו אותם, הרג אותם ניצוץ האש.

מן המפרשים

כתם פז: מן המקבילה בויצא מאמר כ, א (קנד:) הה"ד כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל וכבר ידעת משדרז"ל על הכתוב הזה רבי פינחס בש"ר ראובן אמר הקב"ה לעולמו עולמי עולמי אומר לך מי בראך מי יצרך יעקב בראך יעקב יצרך וכו'.

אור החמה: מן המקבילה בויצא מאמר כ, א (קנד:) ת"ח בגיניה דיעקב וגו' קשיא ליה לפי דבריך דאמרת דלאה היינו בינה ושית בנין הם מחסד עד היסוד כדאמר והרי יעקב הוא בת"ת והוא א' מהבנים והאיך אפשר שיהיה מציאות ענין זה שהרי יעקב בן לאברהם ויצחק…

רמ"א: מן המקבילה בויצא מאמר כ, א (קנד:) אשתכללו עלמין כו'. כי הוא עיקר האילן, [ועיין לקמן] פרשת וישלח דף ק' ע"ד וק"א ע"א (קעז:) :

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: