קושית לקיטת הצדיקים קדם זמנם - וירבעם שהניחוהו בזכותו וחטא והחטיא
זוהר חדש · אחרי בהמשכו - הצלת אברהם וחנניה מישאל ועזריה, משמרות הלילה ולקיטת השושנים · מאמר 59 · פיסקה 14
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, וְכִי לְאִינוּן דְּאִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא קָטֵיל לוֹן קוֹדֶם זְמַנָּם, וְאִינוּן צַדִּיקִים דְּלָא חָבוֹ. תָּא חֲזֵי, יָרָבְעָם בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה יְנוּקָא, הֲוָה זַכַּאי, וְלָא הֲוָה לֵיהּ חוֹבָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, זִיל וְאַיְיתֵי לְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט. בְּהַהוּא שַׁעֲתָא אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, (תהילים ח׳:ב׳) ה' אֲדוֹנֵנוּ מָא ׳אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׳. מָה דְּשִׁמְךָ אִיהוּ אַדִּיר בֵּיהּ, וְהוּא צַדִּיק, אֲנַח לֵיהּ, וְעַל זְכוּתָא דִּילֵיהּ יֵיתֵי שֶׁפַע לָנָא. אֲמַר לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִי רַעֲוָא דִּילְּכוֹן דְּאֶשְׁבּוֹק לֵיהּ, אֲנָא שָׁבֵיק לֵיהּ. וּבָתַר כֵּן נְפַק לְתַרְבּוּת רָעָה, וְעָבִיד תְּרֵי עֶגְלֵי דְּדַהֲבָא, וְחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲרֵי כָּל שֶׁפַע דְּהֲוָה יָהֵיב לְכוֹן, אִתְהַפַּךְ לְכוֹן בְּזוּהֲמָא, לָא הֲוָה טַב לְכוֹן דְתֵייתִי לֵיהּ הָכָא בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה זַכַּאי, וַהֲוָה אוֹלִיף לֵיהּ מטטרו"ן אוֹרַיְיתָא. בְּשַׁעֲתָא הַהִיא, פָּתְחוּ כָּלְהוֹ וַאֲמָרוּ, (תהילים קי״ט:קל״ז) ׳צַדִּיק אַתָּה ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ׳. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָרַד לְגַנּוֹ לִלְקֹּט שׁוֹשַׁנִּים.
תרגום
אָמַר לוֹ: וְכִי לְאוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הוֹרֵג אוֹתָם קֹדֶם זְמַנָּם, וְהֵם צַדִּיקִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ? בֹּא רְאֵה, יָרָבְעָם בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תִּינוֹק, הָיָה זַכַּאי וְלֹא הָיָה לוֹ חֵטְא. אָמַר הקב"ה לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת: לֵךְ וְהָבֵא ׳אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט׳. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, (תהילים ח׳:ב׳) ׳ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׳: מַה שֶּׁשִּׁמְךָ אַדִּיר בּוֹ, וְהוּא צַדִּיק, הַנַּח לוֹ, וּבִזְכוּתוֹ יָבוֹא שֶׁפַע לָנוּ. אָמַר לָהֶם הַקב"ה: אִם רְצוֹנְכֶם שֶׁאַנִּיחַ לוֹ, אֲנִי מַנִּיחַ לוֹ. וְאַחַר כָּךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, וְחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם הַקב"ה: הֲרֵי כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁהָיִיתִי נוֹתֵן לָכֶם, הִתְהַפֵּךְ לָכֶם לְזֻהֲמָה. הֲלֹא טוֹב הָיָה לָכֶם שֶׁתָּבִיאוּ אוֹתוֹ הֵנָּה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה זַכַּאי, וְהָיָה מְטַטְרוֹ"ן מְלַמֵּד אוֹתוֹ תּוֹרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ, (תהילים קי״ט:קל״ז) ׳צַדִּיק אַתָּה ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ׳ (תהלים קיט, קלז) - וְעַל כֵּן הַקב"ה יוֹרֵד לְגַנּוֹ לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, וכי לאינון דאתעסקי באורייתא קטיל לון קודם זמנם, ואינון צדיקים דלא חבו. תא חזי, ירבעם בשעתא דהוה ינוקא, הוה זכאי, ולא הוה ליה חובה, אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המות, זיל ואייתי לירבעם בן נבט. בההוא שעתא אמרו מלאכי השרת, (תהילים ח׳:ב׳) ה' אדוננו מא ׳אדיר שמך בכל הארץ׳. מה דשמך איהו אדיר ביה, והוא צדיק, אנח ליה, ועל זכותא דיליה ייתי שפע לנא. אמר להון קודשא בריך הוא, אי רעוא דילכון דאשבוק ליה, אנא שביק ליה. ובתר כן נפק לתרבות רעה, ועביד תרי עגלי דדהבא, וחטא והחטיא את ישראל. אמר להון קודשא בריך הוא, הרי כל שפע דהוה יהיב לכון, אתהפך לכון בזוהמא, לא הוה טב לכון דתייתי ליה הכא בשעתא דהוה זכאי, והוה אוליף ליה מטטרו"ן אורייתא. בשעתא ההיא, פתחו כלהו ואמרו, (תהילים קי״ט:קל״ז) ׳צדיק אתה ה' וישר משפטיך׳. ועל דא קודשא בריך הוא ירד לגנו ללקט שושנים.
התרגום: אמר לו: וכי לאותם שעוסקים בתורה הורג אותם קדם זמנם, והם צדיקים שלא חטאו? בא ראה, ירבעם בשעה שהיה תינוק, היה זכאי ולא היה לו חטא. אמר הקב"ה למלאך המות: לך והבא ׳את ירבעם בן נבט׳. באותה שעה אמרו מלאכי השרת, (תהילים ח׳:ב׳) ׳ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ׳: מה ששמך אדיר בו, והוא צדיק, הנח לו, ובזכותו יבוא שפע לנו. אמר להם הקב"ה: אם רצונכם שאניח לו, אני מניח לו. ואחר כך יצא לתרבות רעה, ועשה שני עגלי זהב, וחטא והחטיא את ישראל. אמר להם הקב"ה: הרי כל השפע שהייתי נותן לכם, התהפך לכם לזהמה. הלא טוב היה לכם שתביאו אותו הנה בשעה שהיה זכאי, והיה מטטרו"ן מלמד אותו תורה. באותה שעה פתחו כלם ואמרו, (תהילים קי״ט:קל״ז) ׳צדיק אתה ה' וישר משפטיך׳ (תהלים קיט, קלז) - ועל כן הקב"ה יורד לגנו ללקט שושנים.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: