ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 59: אחרי בהמשכו - הצלת אברהם וחנניה מישאל ועזריה, משמרות הלילה ולקיטת השושנים › פיסקה 13

׳לרעות בגנים׳ בשני גני עדן - ו ׳שושנים׳ אלו ששונים תורה אף בקבר

זוהר חדש · אחרי בהמשכו - הצלת אברהם וחנניה מישאל ועזריה, משמרות הלילה ולקיטת השושנים · מאמר 59 · פיסקה 13

לשון הזוהר

וּבְהַאי שַׁעֲתָא, מַאן דְּאִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא, אִיתָּרַק עֲלֵיהּ חַד חוּטָא דְּחֶסֶד. וּבְהַאי שַׁעֲתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָרַד לְגַנּוֹ. לְמִי יָרַד, לַעֲרוּגּוֹת הַבּוֹשֶׂם. וּמַאן אִינוּן עֲרוּגּוֹת הַבּוֹשֶׂם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שממות ל) בְּשָׂמִים רֹאשׁ. וּמַאן אִינוּן, צַדִּיקִים. לִרְעוֹת בַּגַּנִּים, בְּגַן עֵדֶן דִּלְעֵילָא, וְגַן עֵדֶן דִּלְתַתָּא, דְּאִיקְּרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהָעוֹלָם הַבָּא. לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים, מַאן אִינוּן שׁוֹשַׁנִּים. אִלֵּין צַדִּיקַיָיא דְּאִתְעַסְּקוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִינוּן דִּמְרַחְשָׁן אוֹרַיְיתָא בְּשִׂפְוָותַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב שׁוֹשַׁנִּים, אַל תִּקְרֵי שׁוֹשַׁנִּים, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹנִים, שֶׁאֲפִילּוּ בַּקֶּבֶר רוֹחֲשׁוֹת תּוֹרָה.

תרגום

וּבְשָׁעָה זוֹ, מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִמְשָׁךְ עָלָיו חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד. וּבְשָׁעָה זוֹ, הַקב"ה יוֹרֵד לְגַנּוֹ. לְמִי יוֹרֵד? לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם. וּמִי הֵן עֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שממות ל) ׳בְּשָׂמִים רֹאשׁ׳, וּמִי הֵם? הַצַּדִּיקִים. ׳לִרְעוֹת בַּגַּנִּים׳ - בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַעְלָה וְגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, הַנִּקְרָאִים הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. ׳לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים׳ - מִי הֵן ׳שׁוֹשַׁנִּים׳? אֵלֶּה הַצַּדִּיקִים שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְאוֹתָם שֶׁשִּׂפְתוֹתֵיהֶם רוֹחֲשׁוֹת תּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שׁוֹשַׁנִּים׳ - אַל תִּקְרָא ׳שׁוֹשַׁנִּים׳ אֶלָּא ׳שֶׁשּׁוֹנִים׳, שֶׁאֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר רוֹחֲשׁוֹת תּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובהאי שעתא, מאן דאתעסק באורייתא, איתרק עליה חד חוטא דחסד. ובהאי שעתא, קודשא בריך הוא ירד לגנו. למי ירד, לערוגות הבושם. ומאן אינון ערוגות הבושם, הדא הוא דכתיב, (שממות ל) בשמים ראש. ומאן אינון, צדיקים. לרעות בגנים, בגן עדן דלעילא, וגן עדן דלתתא, דאיקרי העולם הזה, והעולם הבא. ללקוט שושנים, מאן אינון שושנים. אלין צדיקייא דאתעסקו באורייתא, ואינון דמרחשן אורייתא בשפוותייהו. הדא הוא דכתיב שושנים, אל תקרי שושנים, אלא ששונים, שאפילו בקבר רוחשות תורה.

התרגום: ובשעה זו, מי שעוסק בתורה, נמשך עליו חוט אחד של חסד. ובשעה זו, הקב"ה יורד לגנו. למי יורד? לערוגות הבשם. ומי הן ערוגות הבשם? זהו שכתוב, (שממות ל) ׳בשמים ראש׳, ומי הם? הצדיקים. ׳לרעות בגנים׳ - בגן עדן שלמעלה וגן עדן שלמטה, הנקראים העולם הזה והעולם הבא. ׳ללקט שושנים׳ - מי הן ׳שושנים׳? אלה הצדיקים שעסקו בתורה, ואותם ששפתותיהם רוחשות תורה. זהו שכתוב ׳שושנים׳ - אל תקרא ׳שושנים׳ אלא ׳ששונים׳, שאפלו בקבר רוחשות תורה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: