ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 59: אחרי בהמשכו - הצלת אברהם וחנניה מישאל ועזריה, משמרות הלילה ולקיטת השושנים › פיסקה 10

׳כי יקרא׳ מלשון קרי - קבורת רחל, ירושלים וכרובי מעלה ומטה

זוהר חדש · אחרי בהמשכו - הצלת אברהם וחנניה מישאל ועזריה, משמרות הלילה ולקיטת השושנים · מאמר 59 · פיסקה 10

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר כִּי יִקָּרֵא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי׳, ׳וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי׳. ׳וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹאתֵיכֶם׳. מַאן אִיהִי שֶׁבַע, דָּא שְׁכִינְתָּא. בַּדֶּרֶךָ: דָּא קְבוּרַת רָחֵל, דְּאִיהִי קָיְימָא בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, וִיבַשֶּׂר לָהּ וִינַחֵם לָהּ וְלָא צְבִיאַת לְקַבְּלָא תַּנְחוּמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיה לא, טו). וּבִשְׁבִיל דַּאֲזָלוּ ׳עִמּוֹ בְּקֶרִי׳, גָּלָה לְהוֹן, וּשְׁכִינְתָּא גָּלְתָה עִמְּהוֹן. בְּכָל עֵץ: דָּא יְרִיחוֹ. ׳אוֹ עַל הָאָרֶץ׳: דָּא יְרוּשָׁלַ ם. אֶפְרוֹחִים: אִלֵּין כְּרוּבִים דִּלְעֵילָא. אוֹ בֵיצִים: אִלֵּין כְּרוּבִים דִּלְתַתָּא. אַנְפֵּי רַבְרְבֵי, וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי.

תרגום

דָּבָר אַחֵר, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי׳ (ויקרא כו, כא) - ׳וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי׳ (ויקרא כו, כד) - ׳וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹאתֵיכֶם׳ (ויקרא כו, יח) - מִיהִי ׳שֶׁבַע׳? זוֹ הַשְּׁכִינָה. ׳בַּדֶּרֶךְ׳ - זוֹ קְבוּרַת רָחֵל, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, וִיבַשֵּׂר לָהּ וִינַחֵם לָהּ, וְלֹא רָצְתָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיה לא, טו) - וּבִשְׁבִיל שֶׁהָלְכוּ ׳עִמּוֹ בְּקֶרִי׳, הֶגְלָה אוֹתָם, וְהַשְּׁכִינָה גָּלְתָה עִמָּהֶם. ׳בְּכָל עֵץ׳ - זוֹ יְרִיחוֹ. ׳אוֹ עַל הָאָרֶץ׳ - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. ׳אֶפְרֹחִים׳ - אֵלֶּה הַכְּרוּבִים שֶׁלְּמַעְלָה. ׳אוֹ בֵיצִים׳ - אֵלֶּה הַכְּרוּבִים שֶׁלְּמַטָּה, פָּנִים גְּדוֹלוֹת וּפָנִים קְטַנּוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר כי יקרא, כמה דאת אמר ׳ואם תלכו עמי קרי׳, ׳והלכתי אף אני עמכם בקרי׳. ׳ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׳. מאן איהי שבע, דא שכינתא. בדרך: דא קבורת רחל, דאיהי קיימא בפרשת דרכים, ויבשר לה וינחם לה ולא צביאת לקבלא תנחומין, הדא הוא דכתיב, ׳מאנה להנחם על בניה׳ (ירמיה לא, טו). ובשביל דאזלו ׳עמו בקרי׳, גלה להון, ושכינתא גלתה עמהון. בכל עץ: דא יריחו. ׳או על הארץ׳: דא ירושל ם. אפרוחים: אלין כרובים דלעילא. או ביצים: אלין כרובים דלתתא. אנפי רברבי, ואנפי זוטרי.

התרגום: דבר אחר, ׳כי יקרא׳ - כמו שנאמר ׳ואם תלכו עמי קרי׳ (ויקרא כו, כא) - ׳והלכתי אף אני עמכם בקרי׳ (ויקרא כו, כד) - ׳ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׳ (ויקרא כו, יח) - מיהי ׳שבע׳? זו השכינה. ׳בדרך׳ - זו קבורת רחל, שהיא עומדת בפרשת דרכים, ויבשר לה וינחם לה, ולא רצתה לקבל תנחומים. זהו שכתוב, ׳מאנה להנחם על בניה׳ (ירמיה לא, טו) - ובשביל שהלכו ׳עמו בקרי׳, הגלה אותם, והשכינה גלתה עמהם. ׳בכל עץ׳ - זו יריחו. ׳או על הארץ׳ - זו ירושלים. ׳אפרחים׳ - אלה הכרובים שלמעלה. ׳או ביצים׳ - אלה הכרובים שלמטה, פנים גדולות ופנים קטנות.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בשמות מאמר יג, לב (ח:) וכל אינון שבעה וכו': וכל אלו שבעת הימים יתעטר בארץ, שה"ס המלכות, באותו קן צפור, שזסו"ה, כי יקרא קן צפור לפניך, שסובב על מלך המשיח המתעטר בקן צפור, באיזה מקום הוא, בדרך, זו היא קבורת רחל, שהיא…

לכל המפרשים על פיסקה זו