׳ויהי רעב בארץ׳ בגוף - ביאת סמא"ל אל אלימלך ומיתת מחלון וכליון
זוהר חדש · אחרי - סיור הנשמה בגן עדן ובגיהנם, שבועתה ואותיות השם המסתלקות בחטא · מאמר 58 · פיסקה 16
לשון הזוהר
וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא, ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳. הָאָרֶץ, דָּא גּוּפָא. וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא, אִם יִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה הֲרֵי טַב. וְאִם לָאו, יֵיתֵי סמאָמַר לֵיהּ רָכִיב עַל נָחָשׁ, לֶאֱלִימֶלֶךְ. (בראשית ל״ב:כ״ו) ׳וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ׳. אָזִיל לְאִתְּתָא נָעֳמִי, יַהֲפֹךְ לָהּ, וְיַעֲבֵיד לָהּ דְּתֵיחוֹב, וּתְהֵא בִּישָׁא. אִם אָדָם אִתְפְּרַשׁ מִינָהּ, הֲרֵי טַב. כְּמָא דַּאֲמַר אִיּוֹב, (איוב ב׳:י׳) ׳כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים׳ ׳וְהָרָע לֹא נְקַבֵּל׳. הָעֵצָה דִּיהַב לָךְ הַטָמֵא, לֹא נְקַבֵּל. וְאִם יָקוּם עֲצַת הַחֵטְא כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הִיא, וְיִגְנוֹב אוֹ יַעֲשֶׂה כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אַחַר כַּךְ יִתְלוּהוּ עַל הָעֵץ וְיָמוּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (רות א׳:ה׳) ׳וַיָּמוּתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן׳. וְנִשְׁאֲרוּ ה"ה אַלְמָנוֹת.
תרגום
וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה, ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ - ׳הָאָרֶץ׳ זֶה הַגּוּף. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה, אִם יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הֲרֵי טוֹב, וְאִם לָאו, יָבוֹא סמא"ל רוֹכֵב עַל נָחָשׁ אֶל אֱלִימֶלֶךְ. (בראשית ל״ב:כ״ו) ׳וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ׳ (בראשית לב, כו) - הוֹלֵךְ אֶל הָאִשָּׁה נָעֳמִי, יַהֲפֹךְ אוֹתָהּ וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ שֶׁתֶּחֱטָא וְתִהְיֶה רָעָה. אִם הָאָדָם נִפְרָד מִמֶּנָּה, הֲרֵי טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אִיּוֹב, (איוב ב׳:י׳) ׳כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים ' וְהָרָע לֹא נְקַבֵּל׳ (איוב ב, י) - הָעֵצָה שֶׁנָּתַן לְךָ הַטָּמֵא, לֹא נְקַבֵּל. וְאִם תָּקוּם עֲצַת הַחֵטְא כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הִיא, וְיִגְנֹב אוֹ יַעֲשֶׂה אֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אַחַר כָּךְ יִתְלוּהוּ עַל הָעֵץ וְיָמוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (רות א׳:ה׳) ׳וַיָּמוּתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן׳ (רות א, ה) - וְנִשְׁאֲרוּ ה"ה אַלְמָנוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובההיא שעתא, ׳ויהי רעב בארץ׳. הארץ, דא גופא. ובההיא שעתא, אם יתעסק בתורה הרי טב. ואם לאו, ייתי סמאמר ליה רכיב על נחש, לאלימלך. (בראשית ל״ב:כ״ו) ׳וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו׳. אזיל לאתתא נעמי, יהפך לה, ויעביד לה דתיחוב, ותהא בישא. אם אדם אתפרש מינה, הרי טב. כמא דאמר איוב, (איוב ב׳:י׳) ׳כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים׳ ׳והרע לא נקבל׳. העצה דיהב לך הטמא, לא נקבל. ואם יקום עצת החטא כמו שאמרה היא, ויגנוב או יעשה כל העבירות שבעולם, אחר כך יתלוהו על העץ וימות. הדא הוא דכתיב, (רות א׳:ה׳) ׳וימותו גם שניהם מחלון וכליון׳. ונשארו ה"ה אלמנות.
התרגום: ובאותה שעה, ׳ויהי רעב בארץ׳ - ׳הארץ׳ זה הגוף. ובאותה שעה, אם יעסק בתורה הרי טוב, ואם לאו, יבוא סמא"ל רוכב על נחש אל אלימלך. (בראשית ל״ב:כ״ו) ׳וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו׳ (בראשית לב, כו) - הולך אל האשה נעמי, יהפך אותה ויעשה אותה שתחטא ותהיה רעה. אם האדם נפרד ממנה, הרי טוב, כמו שאמר איוב, (איוב ב׳:י׳) ׳כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ' והרע לא נקבל׳ (איוב ב, י) - העצה שנתן לך הטמא, לא נקבל. ואם תקום עצת החטא כמו שאמרה היא, ויגנב או יעשה את כל העברות שבעולם, אחר כך יתלוהו על העץ וימות. זהו שכתוב, (רות א׳:ה׳) ׳וימותו גם שניהם מחלון וכליון׳ (רות א, ה) - ונשארו ה"ה אלמנות.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: