שבועת הנשמה ביד יצר הטוב - ורשם המלאך על פיו בצאתו מבטן אמו
זוהר חדש · אחרי - סיור הנשמה בגן עדן ובגיהנם, שבועתה ואותיות השם המסתלקות בחטא · מאמר 58 · פיסקה 11
לשון הזוהר
בָּתַר דְּיַחֲזֵי לֵיהּ כָּל דָּא, וְיֵימָא לֵיהּ כָּל דָּא, אֲמַר לֵיהּ מַלְאָכָא חַד מִן הַתְּרֵין, דְּאִיהוּ יֵצֶר הַטוֹב, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲמַר לִי דַּאֲזֵילְנָא עִמָּךְ, אֲנָא וְיֵצֶר הָרָע. אוֹמֵי לִי דִּתְקַיִּים אוֹרַיְיתָא כֹּלָּא, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. אוֹמֵי לֵיהּ. וּבָתַר כֵּן אֲמַר, ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ׳, לְגוּף שָׁפֵל, כְּמָא דַּאֲמַרְנָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּיִפּוֹק מִבֶּטֶן אִימֵּיהּ, יַתְקִיף מַלְאָךְ בִּידֵיהּ בְּצַוָּארֵיהּ, וְיַשְׁכַּח לֵיהּ אוֹרַיְיתָא, וְרָשִׁים לֵיהּ בְּאֶצְבָּעֵיהּ עַל פּוּמֵיהּ, לָא תִשְׁכַּח הַשְּׁבוּעָה דְּנִשְׁבַּעְתָּ לִי. וְאִם גַּבְרָא יַעֲבֵיד, וְאִתְקַיִּים הַשְּׁבוּעָה, יַהֲבוּ לֵיהּ כָּל מַה דְּאַחֲזִיאוּ לֵיהּ. וְאִם יוֹתֵר יַרְוִיחַ, יוֹתֵר יִתְּנוּ. הֲדָא הוּא דִּתְנַן, לְמוֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה וְיִתְּנוּ לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה.
תרגום
אַחַר שֶׁיַּרְאֶה לוֹ כָּל זֹאת, וְיֹאמַר לוֹ כָּל זֹאת, אָמַר לוֹ מַלְאָךְ אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם, שֶׁהוּא יֵצֶר הַטּוֹב: הַקב"ה אָמַר לִי שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ, אֲנִי וְיֵצֶר הָרָע. הִשָּׁבַע לִי שֶׁתְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. נִשְׁבַּע לוֹ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר, ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ׳ (בראשית יב, א) - אֶל גּוּף שָׁפָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּבְשָׁעָה שֶׁיֵּצֵא מִבֶּטֶן אִמּוֹ, יַחֲזִיק מַלְאָךְ בְּיָדוֹ עַל צַוָּארוֹ, וְיַשְׁכִּיחַ לוֹ אֶת הַתּוֹרָה, וְיִרְשֹׁם לוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל פִּיו: אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לִי. וְאִם הַגֶּבֶר יַעֲשֶׂה וִיקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה, יִתְּנוּ לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁהֶרְאוּ לוֹ. וְאִם יוֹתֵר יַרְוִיחַ, יוֹתֵר יִתְּנוּ, וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: לְמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה וְיִתְּנוּ לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בתר דיחזי ליה כל דא, ויימא ליה כל דא, אמר ליה מלאכא חד מן התרין, דאיהו יצר הטוב, קודשא בריך הוא אמר לי דאזילנא עמך, אנא ויצר הרע. אומי לי דתקיים אורייתא כלא, ללמוד וללמד לשמר ולעשות. אומי ליה. ובתר כן אמר, ׳לך לך מארצך וממולדתך׳, לגוף שפל, כמא דאמרנא. ובשעתא דיפוק מבטן אימיה, יתקיף מלאך בידיה בצואריה, וישכח ליה אורייתא, ורשים ליה באצבעיה על פומיה, לא תשכח השבועה דנשבעת לי. ואם גברא יעביד, ואתקיים השבועה, יהבו ליה כל מה דאחזיאו ליה. ואם יותר ירויח, יותר יתנו. הדא הוא דתנן, למוד תורה הרבה ויתנו לך שכר הרבה.
התרגום: אחר שיראה לו כל זאת, ויאמר לו כל זאת, אמר לו מלאך אחד מן השנים, שהוא יצר הטוב: הקב"ה אמר לי שאלך עמך, אני ויצר הרע. השבע לי שתקים את התורה כלה, ללמד וללמד, לשמר ולעשות. נשבע לו. ואחר כך אמר, ׳לך לך מארצך וממולדתך׳ (בראשית יב, א) - אל גוף שפל, כמו שאמרנו. ובשעה שיצא מבטן אמו, יחזיק מלאך בידו על צוארו, וישכיח לו את התורה, וירשם לו באצבעו על פיו: אל תשכח את השבועה שנשבעת לי. ואם הגבר יעשה ויקים את השבועה, יתנו לו את כל מה שהראו לו. ואם יותר ירויח, יותר יתנו, וזהו ששנינו: למד תורה הרבה ויתנו לך שכר הרבה.