אסור ההנאה מקרבן העולה - שלא יתפשט הצד שנמשך אחריו בחטאו
זוהר חדש · צו - קרבן העולה המטהר את הנמשך אחר מחשבה רעה וחלק גרדיני הדין · מאמר 57 · פיסקה 5
לשון הזוהר
וּמַאי דְּאִשְׁתָּאַר מִן קָרְבָּנָא, בָּעְיָא לְאִתּוֹקְדָא וּלְאִתְאַכָּלָא בְּלֵילָא, דְּלָא יִתְהַנֵּי מִינֵּיהּ בַּר נָשׁ. מַאי טַעְמָא דְּהַאי עוֹלָה, קָרְבָּנָא דְּעִלָּוָון, לֵית רְשׁוּ לִבַּר נָשׁ בְּעָלְמָא לְאִתְהֲנָאָה מִינֵּיהּ. בְּגִין דְּהַהוּא קָרְבָּנָא לָא אִתְקְרֵיב, אֶלָּא מִגּוֹ דְּאִתְמַשְּׁכָא בְּמַחֲשָׁבָה רָעָה, סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא. וּדְלָא יִתְפַּשַׁט וְלָא יִסְטֵי הַאי סִטְרָא, כֹּלָּא אִתְהַדַּר לְגוֹ אֶשָׁא לְאִתְאַכָּלָא, וְלָא יִתְהַנֵּי מֵהַהוּא קָרְבָּנָא בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא.
תרגום
וּמַה שֶּׁנִּשְׁאָר מִן הַקָּרְבָּן צָרִיךְ לְהִשָּׂרֵף וּלְהֵאָכֵל בַּלַּיְלָה, שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ אָדָם. מַהוּ הַטַּעַם שֶׁל עוֹלָה זוֹ, קָרְבַּן עוֹלוֹת, שֶׁאֵין רְשׁוּת לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ? מִשּׁוּם שֶׁקָּרְבָּן זֶה לֹא הֻקְרַב אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּמַחֲשָׁבָה רָעָה, צַד הַטֻּמְאָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט וְלֹא יִסְטֶה צַד זֶה, הַכֹּל חוֹזֵר לְתוֹךְ הָאֵשׁ לְהֵאָכֵל, וְלֹא יֵהָנֶה מֵאוֹתוֹ הַקָּרְבָּן שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומאי דאשתאר מן קרבנא, בעיא לאתוקדא ולאתאכלא בלילא, דלא יתהני מיניה בר נש. מאי טעמא דהאי עולה, קרבנא דעלוון, לית רשו לבר נש בעלמא לאתהנאה מיניה. בגין דההוא קרבנא לא אתקריב, אלא מגו דאתמשכא במחשבה רעה, סטרא דמסאבא. ודלא יתפשט ולא יסטי האי סטרא, כלא אתהדר לגו אשא לאתאכלא, ולא יתהני מההוא קרבנא בר נש בעלמא.
התרגום: ומה שנשאר מן הקרבן צריך להשרף ולהאכל בלילה, שלא יהנה ממנו אדם. מהו הטעם של עולה זו, קרבן עולות, שאין רשות לשום אדם בעולם להנות ממנו? משום שקרבן זה לא הקרב אלא מתוך שנמשך במחשבה רעה, צד הטמאה, וכדי שלא יתפשט ולא יסטה צד זה, הכל חוזר לתוך האש להאכל, ולא יהנה מאותו הקרבן שום אדם בעולם.