ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 57: צו - קרבן העולה המטהר את הנמשך אחר מחשבה רעה וחלק גרדיני הדין › פיסקה 2

עשן החלבים העולה תחלה למחשבה הרעה - ועשן דק שאחריו לקשר גוף בגוף

זוהר חדש · צו - קרבן העולה המטהר את הנמשך אחר מחשבה רעה וחלק גרדיני הדין · מאמר 57 · פיסקה 2

לשון הזוהר

וְעַל דָּא בָּעֵי לְקָרָבָא עוֹלָה לְאִתְדָּכָּאָה, וְכַד קָרִיב לָהּ, בָּעֵי לְאַסְטָאָה רְעוּתֵיהּ לְגַבֵּי מַחֲשָׁבָה קַדִּישָׁא. וְכַד סָלֵיק תְּנָנָא מֵאִינוּן חֲלָבִין וְאֵמוּרִין, וּמֵאִינוּן אֵיבָרִין, לְהַהִיא מַחֲשָׁבָה רָעָה סָלְקָא בְּקַדְמִיתָא, וְכָלְהוֹ נְטִילַת לָהּ, וּמִתְּזְנָא מִינַּיְיהוּ. וּלְבָתַר סָלִיק תְּנָנָא אָחֳרָא דַּקִּיק. וְכָל אִינוּן עִילָּאִין, מִינַּיְיהוּ מָארֵיהוֹן דְּדִינָא, מִתְכַּנְּשֵׁי וְעַיְילוּ לְגוֹ לְגוֹ, עַד דְּאִתְכְּנַשׁ דָּא לְגוֹ דָּא, וְדָא לְגוֹ דָא, עַד דְּאִסְתַּלִּיקוּ כּוּלְהוֹ לְאִתְכְּלָלָא כֹּלָּא דָּא עִם דָּא, וּלְאַשְׁלָמָא דָּא עִם דָּא, וְגוּפָא אִתְקַּשַּׁר בְּגוּפָא.

תרגום

וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהַקְרִיב עוֹלָה לְהִטָּהֵר, וּכְשֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ, צָרִיךְ לְהַטּוֹת רְצוֹנוֹ אֶל הַמַּחֲשָׁבָה הַקְּדוֹשָׁה. וּכְשֶׁעוֹלֶה הֶעָשָׁן מֵאוֹתָם הַחֲלָבִים וְהָאֵמוּרִים וּמֵאוֹתָם הָאֵיבָרִים, אֶל אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה הָרָעָה עוֹלֶה תְּחִלָּה, וְכֻלָּם נוֹטֶלֶת אוֹתָם, וְנִזּוֹנֶת מֵהֶם. וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה עָשָׁן אַחֵר דַּק. וְכָל אוֹתָם הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּהֶם בַּעֲלֵי הַדִּין, מִתְכַּנְּסִים וְנִכְנָסִים פְּנִימָה פְּנִימָה, עַד שֶׁנֶּאֱסָף זֶה בְּתוֹךְ זֶה, וְזֶה בְּתוֹךְ זֶה, עַד שֶׁעָלוּ כֻּלָּם לְהִכָּלֵל הַכֹּל זֶה עִם זֶה, וּלְהַשְׁלִים זֶה עִם זֶה, וְגוּף נִקְשָׁר בְּגוּף.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא בעי לקרבא עולה לאתדכאה, וכד קריב לה, בעי לאסטאה רעותיה לגבי מחשבה קדישא. וכד סליק תננא מאינון חלבין ואמורין, ומאינון איברין, לההיא מחשבה רעה סלקא בקדמיתא, וכלהו נטילת לה, ומתזנא מינייהו. ולבתר סליק תננא אחרא דקיק. וכל אינון עילאין, מינייהו מאריהון דדינא, מתכנשי ועיילו לגו לגו, עד דאתכנש דא לגו דא, ודא לגו דא, עד דאסתליקו כולהו לאתכללא כלא דא עם דא, ולאשלמא דא עם דא, וגופא אתקשר בגופא.

התרגום: ועל כן צריך להקריב עולה להטהר, וכשמקריב אותה, צריך להטות רצונו אל המחשבה הקדושה. וכשעולה העשן מאותם החלבים והאמורים ומאותם האיברים, אל אותה המחשבה הרעה עולה תחלה, וכלם נוטלת אותם, ונזונת מהם. ואחר כך עולה עשן אחר דק. וכל אותם העליונים, שמהם בעלי הדין, מתכנסים ונכנסים פנימה פנימה, עד שנאסף זה בתוך זה, וזה בתוך זה, עד שעלו כלם להכלל הכל זה עם זה, ולהשלים זה עם זה, וגוף נקשר בגוף.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים