׳ה' זכרנו יברך׳ בעולם הזכר - ׳יוסף ה' עליכם׳ שמחילתו מגנה על בניכם
זוהר חדש · כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק · מאמר 56 · פיסקה 24
לשון הזוהר
כַד חָמָא דָוִד לְמָארֵיהּ דְּבֵיתָא דַּאֲמַר כָךְ. אֲמַר (תהילים קט״ו:י״ב) ׳ה' זְכָרָנ"וּ יְבָרֵךְ׳, הַהוּא דְּיָתֵיב בְּעָלְמָא דִדְכוּרָא. ה', לְעֵילָא לְעֵילָא, יְבָרֵךְ יָתֵיהּ בְּעִטְרִין עִילָּאִין. דְּהָא כָּלְהוֹ שְׁבָטִין בַּר מִיּוֹסֵף, בְּעָלְמָא דְּנוּקְבָא יָתְבִין, וּמִתְבָּרְכִין מִנֵּיהּ. הַהוּא אַתְרָא, ׳יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳ וַדַּאי, בֵּיתוֹ דְּדָוִד. ׳יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׳ - דְּיִתְעַר סִטְרָא דְחֶסֶד דִּילָהּ. ׳יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה' הַקְּטַנִּים׳. בְּגִין כָּךְ ׳יוֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם׳, מִסִּטְרָא דְיוֹסֵף, דְּהוּא עֲלֵיכֶם, אִיתְעַר בְּרַחֲמֵי עֲלֵיכוֹן. דְּהָא הַהוּא חוֹבָא יוֹסֵף מָחִיל לְתַתָּא, וַאֲמַר (בראשית נ׳:כ״א) ׳אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם׳. בְּגִין כָּךְ ׳עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׳, וְיָגֵין זְכוּתֵיהּ עֲלֵיכוֹן, וְעַל בְּנֵיכוֹן, דְּלָא יִתָּפְשׂוּן בְּחוֹבֵיכוֹן, וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלֵיכוֹן הַהוּא חִוְיָא.
תרגום
כְּשֶׁרָאָה דָוִד אֶת בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאָמַר כָּךְ, אָמַר (תהילים קט״ו:י״ב) ׳ה׳ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ׳ - זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב בְּעוֹלָם הַזָּכָר. ׳ה׳׳ - לְמַעְלָה לְמַעְלָה, יְבָרֵךְ אוֹתוֹ בַּעֲטָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי כָּל הַשְּׁבָטִים חוּץ מִיּוֹסֵף יוֹשְׁבִים בְּעוֹלַם הַנּוּקְבָּא וּמִתְבָּרְכִים מִמֶּנּוּ. אוֹתוֹ הַמָּקוֹם - ׳יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל (תהלים קטו, יב)׳ - וַדַּאי, בֵּיתוֹ שֶׁל דָּוִד. ׳יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׳ - שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת צַד הַחֶסֶד שֶׁלָּהּ. ׳יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה' הַקְּטַנִּים׳ (תהלים קטו, יג) - וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳יוֹסֵף ה׳ עֲלֵיכֶם׳: מִצַּד יוֹסֵף, שֶׁהוּא עֲלֵיכֶם, מִתְעוֹרֵר בְּרַחֲמִים עֲלֵיכֶם, שֶׁהֲרֵי אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא יוֹסֵף מָחַל לְמַטָּה, וְאָמַר (בראשית נ׳:כ״א) ׳אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם (בראשית נ, כא)׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׳, וְתָגֵן זְכוּתוֹ ׳עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׳, שֶׁלֹּא תִּתָּפְשׂוּ בַּחֲטָאֵיכֶם, וְלֹא יִשְׁלֹט עֲלֵיכֶם הַנָּחָשׁ הַהוּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד חמא דוד למאריה דביתא דאמר כך. אמר (תהילים קט״ו:י״ב) ׳ה' זכרנ"ו יברך׳, ההוא דיתיב בעלמא דדכורא. ה', לעילא לעילא, יברך יתיה בעטרין עילאין. דהא כלהו שבטין בר מיוסף, בעלמא דנוקבא יתבין, ומתברכין מניה. ההוא אתרא, ׳יברך את בית ישראל׳ ודאי, ביתו דדוד. ׳יברך את בית אהרן׳ - דיתער סטרא דחסד דילה. ׳יברך יראי ה' הקטנים׳. בגין כך ׳יוסף ה' עליכם׳, מסטרא דיוסף, דהוא עליכם, איתער ברחמי עליכון. דהא ההוא חובא יוסף מחיל לתתא, ואמר (בראשית נ׳:כ״א) ׳אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם׳. בגין כך ׳עליכם ועל בניכם׳, ויגין זכותיה עליכון, ועל בניכון, דלא יתפשון בחוביכון, ולא ישלוט עליכון ההוא חויא.
התרגום: כשראה דוד את בעל הבית שאמר כך, אמר (תהילים קט״ו:י״ב) ׳ה׳ זכרנו יברך׳ - זה שיושב בעולם הזכר. ׳ה׳ - למעלה למעלה, יברך אותו בעטרות עליונות, שהרי כל השבטים חוץ מיוסף יושבים בעולם הנוקבא ומתברכים ממנו. אותו המקום - ׳יברך את בית ישראל (תהלים קטו, יב)׳ - ודאי, ביתו של דוד. ׳יברך את בית אהרן׳ - שמעורר את צד החסד שלה. ׳יברך יראי ה' הקטנים׳ (תהלים קטו, יג) - ומשום כך ׳יוסף ה׳ עליכם׳: מצד יוסף, שהוא עליכם, מתעורר ברחמים עליכם, שהרי את אותו החטא יוסף מחל למטה, ואמר (בראשית נ׳:כ״א) ׳אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם (בראשית נ, כא)׳ - ומשום כך ׳עליכם ועל בניכם׳, ותגן זכותו ׳עליכם ועל בניכם׳, שלא תתפשו בחטאיכם, ולא ישלט עליכם הנחש ההוא.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: