׳הנחמדים מזהב ומפז רב׳ - זהב יצחק פז אברהם ורב יעקב
זוהר חדש · כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק · מאמר 56 · פיסקה 2
לשון הזוהר
(תהילים י״ט:י׳-י״א) ׳הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רַב׳, מִסִּטְרָא דְזָהָב, דָּא שִׁבְחָא דְיִצְחָק, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ח׳:ג׳) ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳. וּמִפָּז, דָּא אַבְרָהָם, וְדָא יְמִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. רַב, דָּא יַעֲקֹב. ׳וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ׳, דְּבַשׁ דָּא תָּמָר, דְּכָלֵיל דְּכַר וְנוּקְבָא. בְּגִין כָּךְ אֵימָתַי אֵינוּן מְתוּקִים. כַּד אִתְחַבָּרוֹ, וּנְפֵיק מִנַּיְיהוּ דְבַשׁ.
תרגום
(תהילים י״ט:י׳-י״א) ׳הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רַב׳ (תהלים יט, יא) - מִצַּד ׳זָהָב׳, זֶה שִׁבְחוֹ שֶׁל יִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (שיר השירים ח׳:ג׳) ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳. ׳וּמִפָּז׳ - זֶה אַבְרָהָם, וְזֶה ׳יְמִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳. ׳רַב׳ - זֶה יַעֲקֹב. ׳וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ׳ - ׳דְּבַשׁ׳ זֶה תָּמָר, הַכּוֹלֵל זָכָר וּנְקֵבָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, מָתַי הֵם מְתוּקִים? כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים, וְיוֹצֵא מֵהֶם דְּבַשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (תהילים י״ט:י׳-י״א) ׳הנחמדים מזהב ומפז רב׳, מסטרא דזהב, דא שבחא דיצחק, כמה דאת אמר, (שיר השירים ח׳:ג׳) ׳שמאלו תחת לראשי׳. ומפז, דא אברהם, ודא ימינו תחבקני. רב, דא יעקב. ׳ומתוקים מדבש׳, דבש דא תמר, דכליל דכר ונוקבא. בגין כך אימתי אינון מתוקים. כד אתחברו, ונפיק מנייהו דבש.
התרגום: (תהילים י״ט:י׳-י״א) ׳הנחמדים מזהב ומפז רב׳ (תהלים יט, יא) - מצד ׳זהב׳, זה שבחו של יצחק, כמו שנאמר, (שיר השירים ח׳:ג׳) ׳שמאלו תחת לראשי׳. ׳ומפז׳ - זה אברהם, וזה ׳ימינו תחבקני׳. ׳רב׳ - זה יעקב. ׳ומתוקים מדבש׳ - ׳דבש׳ זה תמר, הכולל זכר ונקבה. ומשום כך, מתי הם מתוקים? כשמתחברים, ויוצא מהם דבש.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: