ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 56: כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק › פיסקה 16

׳מכתם לדוד׳ מך ותם - אל"ף הארת העתיק וזי"ן שבע הדרגות

זוהר חדש · כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק · מאמר 56 · פיסקה 16

לשון הזוהר

כֵיוָן דְּלָא יִשְׁלוֹט, כְּדֵין, ׳אָז אֵיתָם׳. אָז: אל"ף, נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא. זי"ן, שֶׁבַע דַּרְגִּין דִּכְלִילָן בְּיַעֲקֹב. כֵּיוָן דְּכָל הַאי אִתְחַבַּר, כְּדֵין אֶהְיֶה תָּם. דְּהָכֵי אִקְּרֵי מִכְתָם, מָךְ וְתָם. מָךְ: בְּגִין דְּלֵית לָהּ נְהוֹרָא מִדִּילָה. תָּם: כַּד סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא, וְנָהֲרָא בִּנְהִירִין עִילָּאִין, כְּדֵין תָּם. וְעַל דָּא מִכְתָּם לְדָוִד. אֵימָתַי. כַּד אִתְנְטִירַת סִיהֲרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָּךְ׳ (שם טז). מַאי חָסִיתִי, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (שם נז) חָסָיָה נַפְשִׁ"י.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט, אָז ׳אָז אֵיתָם׳. ׳אָז׳ - אָלֶ"ף, הֶאָרַת הָעַתִּיק. זַיִ"ן, שֶׁבַע דְּרָגוֹת הַכְּלוּלוֹת בְּיַעֲקֹב. כֵּיוָן שֶׁכָּל זֶה מִתְחַבֵּר, אָז ׳אֶהְיֶה תָם׳, שֶׁכָּךְ נִקְרָא ׳מִכְתָּם׳ - ׳מָךְ׳ וְ ׳תָם׳. ׳מָךְ׳ - מִשּׁוּם שֶׁאֵין לָהּ אוֹר מִשֶּׁלָּהּ. ׳תָּם׳ - כְּשֶׁהַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ וּמְאִירָה בְּאוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, אָז ׳תָּם׳. וְעַל כֵּן ׳מִכְתָּם לְדָוִד׳. מָתַי? כְּשֶׁנִּשְׁמֶרֶת הַלְּבָנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָּךְ׳ (שם טז) - מַהוּ ׳חָסִיתִי׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳חָסָיָה נַפְשִׁ"י׳ (שם נז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דלא ישלוט, כדין, ׳אז איתם׳. אז: אל"ף, נהירו דעתיקא. זי"ן, שבע דרגין דכלילן ביעקב. כיון דכל האי אתחבר, כדין אהיה תם. דהכי אקרי מכתם, מך ותם. מך: בגין דלית לה נהורא מדילה. תם: כד סיהרא באשלמותא, ונהרא בנהירין עילאין, כדין תם. ועל דא מכתם לדוד. אימתי. כד אתנטירת סיהרא. הדא הוא דכתיב, ׳שמרני אל כי חסיתי בך׳ (שם טז). מאי חסיתי, כמא דאת אמר (שם נז) חסיה נפש"י.

התרגום: כיון שלא ישלט, אז ׳אז איתם׳. ׳אז׳ - אל"ף, הארת העתיק. זי"ן, שבע דרגות הכלולות ביעקב. כיון שכל זה מתחבר, אז ׳אהיה תם׳, שכך נקרא ׳מכתם׳ - ׳מך׳ ו ׳תם׳. ׳מך׳ - משום שאין לה אור משלה. ׳תם׳ - כשהלבנה בשלמותה ומאירה באורות עליונים, אז ׳תם׳. ועל כן ׳מכתם לדוד׳. מתי? כשנשמרת הלבנה. זהו שכתוב, ׳שמרני אל כי חסיתי בך׳ (שם טז) - מהו ׳חסיתי׳? כמו שנאמר ׳חסיה נפש"י׳ (שם נז).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: