ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 56: כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק › פיסקה 15

׳גם מזדים חשוך עבדך׳ - יעקב בעל הבית המעביר את הנחש מנחלתו

זוהר חדש · כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק · מאמר 56 · פיסקה 15

לשון הזוהר

׳גַּם מִזֵּדִים חֲשׂוֹךְ עַבְדְּךָ׳ - זֵדִים: דָּא נָחָשׁ דְּרָכֵיב עֲלֵיהּ סמא"ל. ׳חֲשׂוֹךְ עַבְדְּךָ׳, כְּגוֹן הַהוּא עַבְדָּא דְּכָל מַפְתְּחָן דְּמָארֵיהּ בִּידֵיהּ, אֲמַר דְּהִיא בַּחֲשׁוֹכָא וְטָלֵימוּתָא, בְּגִין אִינוּן זֵדִים דְּשָׁלְטוֹ בְּעָלְמָא, וְגָרְמוֹ מִיתָה. וְזִמְנִין פְּגִימָא סִיהֲרָא, וְשַׁלִּיט חִוְיָא. וְהָוִה הֲוָה בָּעֵי רַחֲמִין עַל דָּא, וְאָמַר ׳אַל יִמְשְׁלוּ בֵי אָז אֵיתָם׳, דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּאַתְרֵיהּ. לְנָטְרָא הַהוּא עֵקֶב, עַל יְדָא דְיַעֲקֹב, דְּאִקְרֵי רַב, בְּרָא בּוּכְרָא. דְּלֵית לָךְ בְּעָלְמָא דְּאִתְגַּבַּר לְקִבְלֵיהּ דְּהַאי נָחָשׁ, כַּוָּותֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וְאַעֲדֵי יָתֵיהּ מֵאַחְסַנְתֵּיהּ, בְּגִין דְּהוּא מָארֵיהּ דְּבֵיתָא, דְּלָא יִסְאַב בֵּיתֵיהּ.

תרגום

׳גַּם מִזֵּדִים חֲשׂוֹךְ עַבְדְּךָ׳ (תהלים יט, יד) - ׳זֵדִים׳: זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁרוֹכֵב עָלָיו סמא"ל. ׳חֲשׂוֹךְ עַבְדְּךָ׳ - כְּגוֹן אוֹתוֹ עֶבֶד שֶׁכָּל מַפְתְּחוֹת רִבּוֹנוֹ בְּיָדוֹ, אָמַר שֶׁהִיא בַּחֲשֵׁכָה וּבְעַלְמוּת, מִשּׁוּם אוֹתָם ׳זֵדִים׳ שֶׁשָּׁלְטוּ בָּעוֹלָם וְגָרְמוּ מָוֶת. וְלִפְעָמִים פְּגוּמָה הַלְּבָנָה וְשׁוֹלֵט הַנָּחָשׁ. וְהָיָה מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל זֶה, וְאָמַר ׳אַל יִמְשְׁלוּ בֵי אָז אֵיתָם׳ (תהלים יט, יד) - שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בִּמְקוֹמוֹ, לִשְׁמֹר אֶת אוֹתוֹ הָעָקֵב עַל יְדֵי יַעֲקֹב, שֶׁנִּקְרָא ׳רַב׳, הַבֵּן הַבְּכוֹר. שֶׁאֵין לְךָ בָּעוֹלָם מִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַנָּחָשׁ הַזֶּה כְּמוֹתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וּמַעֲבִיר אוֹתוֹ מִנַּחֲלָתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶת בֵּיתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳גם מזדים חשוך עבדך׳ - זדים: דא נחש דרכיב עליה סמא"ל. ׳חשוך עבדך׳, כגון ההוא עבדא דכל מפתחן דמאריה בידיה, אמר דהיא בחשוכא וטלימותא, בגין אינון זדים דשלטו בעלמא, וגרמו מיתה. וזמנין פגימא סיהרא, ושליט חויא. והוה הוה בעי רחמין על דא, ואמר ׳אל ימשלו בי אז איתם׳, דלא ישלוט באתריה. לנטרא ההוא עקב, על ידא דיעקב, דאקרי רב, ברא בוכרא. דלית לך בעלמא דאתגבר לקבליה דהאי נחש, כוותיה דיעקב, ואעדי יתיה מאחסנתיה, בגין דהוא מאריה דביתא, דלא יסאב ביתיה.

התרגום: ׳גם מזדים חשוך עבדך׳ (תהלים יט, יד) - ׳זדים׳: זה הנחש שרוכב עליו סמא"ל. ׳חשוך עבדך׳ - כגון אותו עבד שכל מפתחות רבונו בידו, אמר שהיא בחשכה ובעלמות, משום אותם ׳זדים׳ ששלטו בעולם וגרמו מות. ולפעמים פגומה הלבנה ושולט הנחש. והיה מבקש רחמים על זה, ואמר ׳אל ימשלו בי אז איתם׳ (תהלים יט, יד) - שלא ישלט במקומו, לשמר את אותו העקב על ידי יעקב, שנקרא ׳רב׳, הבן הבכור. שאין לך בעולם מי שמתגבר כנגד הנחש הזה כמותו של יעקב, ומעביר אותו מנחלתו, משום שהוא בעל הבית, שלא יטמא את ביתו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: