׳ראשית חכמה יראת ה'׳ - הנקראת עטרה בשם הכתר לאחד ראש בסוף
זוהר חדש · כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק · מאמר 56 · פיסקה 13
לשון הזוהר
וּכְתִיב, ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה׳ (שם קיא) '. בְּגִין דִּבְרֵישָׁא בָּעֵי לְמִדְחַל מִינָהּ, וּלְבָתַר לְסַלְקָא בְּחָכְמָה. דָּבָר אַחֵר רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', דָּא יִרְאָה עִילָּאָה. וּבְגִין דְּהִיא רֵישָׁא לְתַתָּאי נָקְטָא שְׁמָא דְּעִילָּאָה. וְעַל דָּא אִקְּרֵי עֲטֶרֶת, בִּשְׁמָא דְכִתְרָא עִילָּאָה, טְמִירָא דְּכוֹלָּא, לְיַחֲדָא רֵישָׁא בְּסוֹפָא, וּבְחַד שְׁמָא אִתְכְּלִילַת.
תרגום
וְכָתוּב, (שם קיא) ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' מִשּׁוּם שֶׁבָּרֹאשׁ צָרִיךְ לִירֹא מִמֶּנָּה, וְאַחַר כָּךְ לַעֲלוֹת בְּחָכְמָה. דָּבָר אַחֵר,׳ רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה׳׳ - זוֹ יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא רֹאשׁ לַתַּחְתּוֹנִים, נוֹטֶלֶת שֵׁם שֶׁל עֶלְיוֹנָה. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת ׳עֲטָרָה׳, בְּשֵׁם הַכֶּתֶר הָעֶלְיוֹן הַטָּמִיר שֶׁל הַכֹּל, לְיַחֵד רֹאשׁ בְּסוֹף, וּבְשֵׁם אֶחָד נִכְלֶלֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכתיב, ׳ראשית חכמה יראת ה׳ (שם קיא) '. בגין דברישא בעי למדחל מינה, ולבתר לסלקא בחכמה. דבר אחר ראשית חכמה יראת ה', דא יראה עילאה. ובגין דהיא רישא לתתאי נקטא שמא דעילאה. ועל דא אקרי עטרת, בשמא דכתרא עילאה, טמירא דכולא, ליחדא רישא בסופא, ובחד שמא אתכלילת.
התרגום: וכתוב, (שם קיא) ׳ראשית חכמה יראת ה' משום שבראש צריך לירא ממנה, ואחר כך לעלות בחכמה. דבר אחר,׳ ראשית חכמה יראת ה׳ - זו יראה עליונה, ומשום שהיא ראש לתחתונים, נוטלת שם של עליונה. ועל כן נקראת ׳עטרה׳, בשם הכתר העליון הטמיר של הכל, ליחד ראש בסוף, ובשם אחד נכללת.