ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 56: כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק › פיסקה 10

׳באור פני מלך חיים׳ - פינחס שחבר ברית ובזכותו קיום חקות התורה

זוהר חדש · כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק · מאמר 56 · פיסקה 10

לשון הזוהר

וּפִנְחָס דִּיהַב שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. חַיִּים בָּאָרֶץ. אִיתּוֹסַף לֵיהּ נִשְׁמָתָא, וְנָהֲרָא לֵיהּ אַנְפָּהָא, בְּגִין דְּאִתְעַר חַיִּים לְקִבְלָהּ, וְעַל דָּא ׳בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ׳. כַּד הַאי מֶלֶךְ דִּלְתַתָּא, נְהִירָא אַנְפָּהָא, חַיִּים אִתְדַּבְּקוּ בָּהּ. דָּבָר אַחֵר ׳בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים׳ (שם טז), דָּא יַעֲקֹב, חַיִּים, דְּאַתְיָין לֵיהּ מֵאִימָּא. וּבְגִין פִּינְחָס אִתְקַיַּים עָלְמָא, דְּחִיבֵּר בְּרִית בַּלַּיְלָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה׳. מַאי טַעְמָא יוֹמָם. דְּאִתְחַבְּרַת מ"ם סְתוּמָה בַּיּוֹם, וְנָהֵיר בַּלַּיְּלָּהּ. וְאִלְמָלֵא הַאי. ׳חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי׳ - אִלֵּין חוּקּוֹת דִּקְבִיעִין בְּהַאי חוּקּוֹת הַתּוֹרָה לֹא יִתְקַיְּימוּ. וְאֵימָתַי יִתְקַיְּימוּ, כַּד צָדְקוּ יַחְדָּו.

תרגום

וּפִינְחָס שֶׁנָּתַן שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, חַיִּים בָּאָרֶץ, נוֹסְפָה לוֹ נְשָׁמָה, וּמְאִירִים לוֹ פָּנֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁעוֹרֵר חַיִּים כְּנֶגְדָּהּ. וְעַל כֵּן ׳בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים׳ - כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה מֵאִיר פָּנֶיהָ, חַיִּים נִדְבָּקִים בָּהּ. דָּבָר אַחֵר, ׳בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים׳ (שם טז) - זֶה יַעֲקֹב, חַיִּים הַבָּאִים לוֹ מֵאִמָּא. וּבִזְכוּת פִּינְחָס נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, שֶׁחִבֵּר בְּרִית בַּלַּיְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה׳ (ירמיה לג, כה) - מַהוּ הַטַּעַם ׳יוֹמָם׳? שֶׁנִּתְחַבְּרָה מ"ם סְתוּמָה בַּיּוֹם וּמֵאִיר בַּלַּיְלָה. וְאִלְמָלֵא זֶה - ׳חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי׳ - אֵלֶּה הַחֻקִּים הַקְּבוּעִים בְּזֶה, ׳חֻקּוֹת הַתּוֹרָה׳ לֹא הָיוּ מִתְקַיְּמִים. וּמָתַי מִתְקַיְּמִים? ׳כְּשֶׁצָדְקוּ יַחְדָּו׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ופנחס דיהב שלום בארץ. חיים בארץ. איתוסף ליה נשמתא, ונהרא ליה אנפהא, בגין דאתער חיים לקבלה, ועל דא ׳באור פני מלך׳. כד האי מלך דלתתא, נהירא אנפהא, חיים אתדבקו בה. דבר אחר ׳באור פני מלך חיים׳ (שם טז), דא יעקב, חיים, דאתיין ליה מאימא. ובגין פינחס אתקיים עלמא, דחיבר ברית בלילה. הדא הוא דכתיב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) ׳אם לא בריתי יומם ולילה׳. מאי טעמא יומם. דאתחברת מ"ם סתומה ביום, ונהיר בלילה. ואלמלא האי. ׳חקות שמים וארץ לא שמתי׳ - אלין חוקות דקביעין בהאי חוקות התורה לא יתקיימו. ואימתי יתקיימו, כד צדקו יחדו.

התרגום: ופינחס שנתן שלום בארץ, חיים בארץ, נוספה לו נשמה, ומאירים לו פניה, משום שעורר חיים כנגדה. ועל כן ׳באור פני מלך חיים׳ - כשהמלך הזה שלמטה מאיר פניה, חיים נדבקים בה. דבר אחר, ׳באור פני מלך חיים׳ (שם טז) - זה יעקב, חיים הבאים לו מאמא. ובזכות פינחס נתקים העולם, שחבר ברית בלילה. זהו שכתוב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) ׳אם לא בריתי יומם ולילה׳ (ירמיה לג, כה) - מהו הטעם ׳יומם׳? שנתחברה מ"ם סתומה ביום ומאיר בלילה. ואלמלא זה - ׳חקות שמים וארץ לא שמתי׳ - אלה החקים הקבועים בזה, ׳חקות התורה׳ לא היו מתקימים. ומתי מתקימים? ׳כשצדקו יחדו׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים