ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 55: כי תשא בהמשכו - שלש האמירות האחרונות כנגד עתיקא ופרוש ׳השמים מספרים כבוד אל׳ › פיסקה 8

מחשבת האדם הסתומה שאין יודעה אלא הקב"ה - והשקאה עד חכמה תחתונה

זוהר חדש · כי תשא בהמשכו - שלש האמירות האחרונות כנגד עתיקא ופרוש ׳השמים מספרים כבוד אל׳ · מאמר 55 · פיסקה 8

לשון הזוהר

וּבַּר נָשׁ לְתַתָּא, אִית לֵיהּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָאָה, דְּלֵית דְּיָדַע בָּהּ, בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי. וְיַהֲבָהּ לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, לְמֶחְשַׁב מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, מִלִּין דְּמִצְוָה. בְּגִין דְּהַהִיא מַחֲשָׁבָה עִילָּאָה, נַגְדָא מַבּוּעִין דִּילָהּ, לְאַתְרָא דְּחָכְמְתָא, וְלָא אִתְפְּרַשׁ כְּלָל. וּמֵהַהִיא חָכְמְתָא עִילָּאָה נָפְקָא תּוֹרָה. וְנָגִיד שַׁקְיוּתָא עַד הַהוּא אֲתַר דְחָכְמָה תַּתָּאָה, דְּאִיקְּרֵי מִצְוָה.

תרגום

וְלָאָדָם לְמַטָּה יֵשׁ מַחֲשָׁבָה סְתוּמָה, שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָהּ זוּלַת הַקב"ה לְבַדּוֹ, וְנוֹתֵן אוֹתָהּ לָאָדָם לַחְשֹׁב בְּדִבְרֵי תוֹרָה, בְּדִבְרֵי מִצְוָה, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה מוֹשֶׁכֶת מַעְיָנוֹתֶיהָ אֶל מְקוֹם הַחָכְמָה, וְאֵינָהּ נִפְרֶדֶת כְּלָל. וּמֵאוֹתָהּ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה יוֹצֵאת תּוֹרָה, וְנִמְשֶׁכֶת הַשְׁקָיָה עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל חָכְמָה תַּחְתּוֹנָה, שֶׁנִּקְרֵאת מִצְוָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובר נש לתתא, אית ליה מחשבה סתימאה, דלית דידע בה, בר קודשא בריך הוא בלחודוי. ויהבה ליה לבר נש, למחשב מלין דאורייתא, מלין דמצוה. בגין דההיא מחשבה עילאה, נגדא מבועין דילה, לאתרא דחכמתא, ולא אתפרש כלל. ומההיא חכמתא עילאה נפקא תורה. ונגיד שקיותא עד ההוא אתר דחכמה תתאה, דאיקרי מצוה.

התרגום: ולאדם למטה יש מחשבה סתומה, שאין מי שיודע אותה זולת הקב"ה לבדו, ונותן אותה לאדם לחשב בדברי תורה, בדברי מצוה, משום שאותה מחשבה עליונה מושכת מעינותיה אל מקום החכמה, ואינה נפרדת כלל. ומאותה חכמה עליונה יוצאת תורה, ונמשכת השקיה עד אותו מקום של חכמה תחתונה, שנקראת מצוה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים