׳מצות ה' ברה׳ ו ׳מאירת עינים׳ - יו"ד הנוספת ב ׳מארת׳ והארת הצדיק
זוהר חדש · כי תשא בהמשכו - שלש האמירות האחרונות כנגד עתיקא ופרוש ׳השמים מספרים כבוד אל׳ · מאמר 55 · פיסקה 27
לשון הזוהר
׳מִצְוַת ה' בָּרָה׳, כְּדֵין אִתְעֲבֵידַת מִצְוָה בָּרָה. בְּקַדְמִיתָא אִקְּרֵי מִצְוָה, הַשְׁתָּא דְּשַׁרְיָא עֲלָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב, אִקְּרֵי מִצְוָה בָּרָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ו׳:י׳) בָּרָה כַּחַמָּה. וְצַדִּיק וְצֶדֶק בְּשִׁיקּוּלָא חָדָא. מְאִירַת עֵינָיִם. (זכריה ד׳:י׳) ׳עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים׳. מַאי טַעְמָא מְאִירַת. בְּקַדְמִיתָא מְאֹרֹת, דִּכְתִיב (בראשית א׳:י״ד) ׳יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳, וְכַד הַאי רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם אַנְהֵיר לָהּ, אִיהִי מְאִירַת, דְּיוּ"ד אִיתּוֹסַף בָּהּ נְהִירוּ דְּצַדִּיק, וּפְרִישׂוּ דִּשְׁלָמָא דִּילֵיהּ, כְּדֵין הוּא בִּרְבוּ סַגְיָיא. וְאֵימָתַי הִיא בָּרָה, כַּד אִתְכְּלֵילַת דְּכַר וְנוּקְבָא.
תרגום
׳מִצְוַת ה׳ בָּרָה׳ - אָז נַעֲשֵׂית מִצְוָה בָּרָה. בַּתְּחִלָּה נִקְרֵאת ׳מִצְוָה׳, עַכְשָׁו שֶׁשּׁוֹרָה עָלֶיהָ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, נִקְרֵאת ׳מִצְוָה בָּרָה׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ו׳:י׳) ׳בָּרָה כַּחַמָּה׳. ׳וְצַדִּיק׳ ׳וְצֶדֶק׳ בְּמִשְׁקָל אֶחָד. ׳מְאִירַת עֵינָיִם׳. (זכריה ד׳:י׳) ׳עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים׳ (זכריה ד, י) - מַהוּ הַטַּעַם שֶׁל ׳מְאִירַת׳? בַּתְּחִלָּה ׳מְאֹרֹת׳, שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:י״ד) ׳יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׳ - וּכְשֶׁהָרָקִיעַ הַזֶּה שֶׁל הַשָּׁמַיִם מֵאִיר לָהּ, הִיא ׳מְאִירַת׳, שֶׁיּוּ"ד נוֹסֶפֶת בָּהּ - הֶאָרַת הַצַּדִּיק - וְהִתְפַּשְּׁטוּת שְׁלֵמוּתוֹ, אָז הוּא בְּגֹדֶל רַב. וּמָתַי הִיא בָּרָה? כְּשֶׁנִּכְלֶלֶת זָכָר וּנְקֵבָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳מצות ה' ברה׳, כדין אתעבידת מצוה ברה. בקדמיתא אקרי מצוה, השתא דשריא עלה תורה שבכתב, אקרי מצוה ברה. כמה דאת אמר (שיר השירים ו׳:י׳) ברה כחמה. וצדיק וצדק בשיקולא חדא. מאירת עינים. (זכריה ד׳:י׳) ׳עיני ה' המה משוטטים׳. מאי טעמא מאירת. בקדמיתא מארת, דכתיב (בראשית א׳:י״ד) ׳יהי מארת ברקיע השמים׳, וכד האי רקיע השמים אנהיר לה, איהי מאירת, דיו"ד איתוסף בה נהירו דצדיק, ופרישו דשלמא דיליה, כדין הוא ברבו סגייא. ואימתי היא ברה, כד אתכלילת דכר ונוקבא.
התרגום: ׳מצות ה׳ ברה׳ - אז נעשית מצוה ברה. בתחלה נקראת ׳מצוה׳, עכשו ששורה עליה תורה שבכתב, נקראת ׳מצוה ברה׳, כמו שנאמר (שיר השירים ו׳:י׳) ׳ברה כחמה׳. ׳וצדיק׳ ׳וצדק׳ במשקל אחד. ׳מאירת עינים׳. (זכריה ד׳:י׳) ׳עיני ה' המה משוטטים׳ (זכריה ד, י) - מהו הטעם של ׳מאירת׳? בתחלה ׳מארת׳, שכתוב (בראשית א׳:י״ד) ׳יהי מארת ברקיע השמים׳ - וכשהרקיע הזה של השמים מאיר לה, היא ׳מאירת׳, שיו"ד נוספת בה - הארת הצדיק - והתפשטות שלמותו, אז הוא בגדל רב. ומתי היא ברה? כשנכללת זכר ונקבה.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בויחי מאמר סה, י (רמא:) - התאמה חלקית האי אתר אשתלים לכל סטר פירוש שזעיר רמוז לכל י"ב שאמרנו לעיל. ושבעה עיינין עילאין שהם ז"ק דזעיר: בתרין ימין שרייא הם יסוד ומלכות ולפי שיסוד דזעיר תמיד עם המלכות לכך קרי ליה תרין…
הסולם: מן המקבילה בויחי מאמר סה, י (רמא:) - התאמה חלקית שבעה עינין עלאין וכו': ז' עינים עליונות הם שהם ז"ס חג"ת נהי"ם דמוחין דחכמה המכונים עינים. אלו שכתוב עיני ה' המה משוטטים, הם זכרים, דהיינו דז"א. כי מקום הזכר הוא. וכאן שכתוב,…
נפש דוד: מן המקבילה בויחי מאמר סה, י (רמא:) - התאמה חלקית הא לקבל הא: כצ"ל, מפני קטרוגן ודינין קשיין שבהן שריא בהון עניותא. וראיתי כתוב שר"ל ע"ד בעד אשה כו' עד ככר לכם. וקשה הוא בעיני לרומזו בברכת יעקב. (השמטות) . כד"א מי ימלל: עיין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: