ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 55: כי תשא בהמשכו - שלש האמירות האחרונות כנגד עתיקא ופרוש ׳השמים מספרים כבוד אל׳ › פיסקה 11

המטה מחשבתו לצד השקר - מעשה אחאב וכרם נבות ופשוט המחשבה באמונה

זוהר חדש · כי תשא בהמשכו - שלש האמירות האחרונות כנגד עתיקא ופרוש ׳השמים מספרים כבוד אל׳ · מאמר 55 · פיסקה 11

לשון הזוהר

וְאַזְהֵיר לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא בְּלָאו, עַל הַאי אֲמִירָה בַּתְרָאָה, דְּאִיהוּ כְּלָלָא בַּתְרָאָה דְּאוֹרַיְיתָא, וּמַאן דְּעָבַר עַל הַאי, כְּאִלּוּ עָבַר עַל כָּל אוֹרַיְיתָא. בְּגִין דְּאִיהוּ לְעֵילָא, רֵאשִׁיתָא דְּכֹלָּא, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וְאִי בַּר נָשׁ עָבַר עַל הַאי, וְאַסְטֵי מַחְשַׁבְתֵּיהּ מִן אוֹרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין אִתְדַּבַּק בְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּסִטְרָא דְשֶׁקֶר, וּכְדֵין אָתֵי לִידֵי ׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר׳. כִּדְאַשְׁכַּחְנָא בְּאַחְאָב, דְּחָמִיד כַּרְמָא דְּנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, וּכְדֵין אַסְהִידוּ עֲלֵיהּ שִׁקְרָא, וּמֵהַאי אָתֵי בַּר נָשׁ לְמֶעֱבַר עַל כָּלְהוֹ אֲמִירָן. אֲבָל כַּד אִיהוּ אָזֵיל בְּאוֹרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְחָשִׁיב בְּפִקּוּדוֹי, כְּדֵין אִתְפַּשְּׁטָא הַהִיא מַחֲשָׁבָה בְּכָלְהוֹ דַּרְגִּין, מִסִּטְרָא דֶאֱמֶת, סִטְרָא דִמְהֵימְנוּתָא עִילָּאָה.

תרגום

וְהִזְהִיר אוֹתָם לִבְנֵי הָאָדָם בְּלָאו עַל אֲמִירָה אַחֲרוֹנָה זוֹ, שֶׁהִיא הַכְּלָל הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה, וּמִי שֶׁעוֹבֵר עַל זוֹ, כְּאִלּוּ עָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לְמַעְלָה, רֵאשִׁית הַכֹּל, כְּלַל הַכֹּל. וְאִם הָאָדָם עוֹבֵר עַל זוֹ וּמַטֶּה מַחְשַׁבְתּוֹ מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה, אָז נִדְבָּק בְּצַד אַחֵר, בְּצַד הַשֶּׁקֶר, וְאָז בָּא לִידֵי ׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר׳ (שמות כ, יג) - כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַחְאָב שֶׁחָמַד אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, וְאָז הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁקֶר, וּמִזֶּה בָּא הָאָדָם לַעֲבֹר עַל כָּל הָאֲמִירוֹת. אֲבָל כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה, וְחוֹשֵׁב בְּמִצְווֹתָיו, אָז מִתְפַּשֶּׁטֶת אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה בְּכָל הַדְּרָגוֹת, מִצַּד הָאֱמֶת, צַד הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואזהיר לון לבני נשא בלאו, על האי אמירה בתראה, דאיהו כללא בתראה דאורייתא, ומאן דעבר על האי, כאלו עבר על כל אורייתא. בגין דאיהו לעילא, ראשיתא דכלא, כללא דכלא. ואי בר נש עבר על האי, ואסטי מחשבתיה מן אורחין דאורייתא, כדין אתדבק בסטרא אחרא, בסטרא דשקר, וכדין אתי לידי ׳לא תענה ברעך עד שקר׳. כדאשכחנא באחאב, דחמיד כרמא דנבות היזרעאלי, וכדין אסהידו עליה שקרא, ומהאי אתי בר נש למעבר על כלהו אמירן. אבל כד איהו אזיל באורחין דאורייתא, וחשיב בפקודוי, כדין אתפשטא ההיא מחשבה בכלהו דרגין, מסטרא דאמת, סטרא דמהימנותא עילאה.

התרגום: והזהיר אותם לבני האדם בלאו על אמירה אחרונה זו, שהיא הכלל האחרון של התורה, ומי שעובר על זו, כאלו עבר על כל התורה, משום שהיא למעלה, ראשית הכל, כלל הכל. ואם האדם עובר על זו ומטה מחשבתו מדרכי התורה, אז נדבק בצד אחר, בצד השקר, ואז בא לידי ׳לא תענה ברעך עד שקר׳ (שמות כ, יג) - כמו שמצינו באחאב שחמד את כרם נבות היזרעאלי, ואז העידו עליו שקר, ומזה בא האדם לעבר על כל האמירות. אבל כשהוא הולך בדרכי התורה, וחושב במצוותיו, אז מתפשטת אותה המחשבה בכל הדרגות, מצד האמת, צד האמונה העליונה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים