ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 53: תרומה בהמשכו - חנוך שנעשה מטטרון וסוד שני הכרובים שעל הכפרת › פיסקה 23

עבודת השם בשמחה - החוזר לנער בשרותו על הכרובים ורגז המשתכך בילד

זוהר חדש · תרומה בהמשכו - חנוך שנעשה מטטרון וסוד שני הכרובים שעל הכפרת · מאמר 53 · פיסקה 23

לשון הזוהר

כְתִיב (תהילים ק׳:ב׳) ׳עִבְדּוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה׳, חֶדְוָותָא דִתְרֵין כְּרוּבִין. דְּהָא רַבְיָין, כָּל מַאן דְּשָׁארֵי בְּגַוַּיְיהוּ, אִתְהַדַּר אַנְפּוֹי כְּרֻבַיָיא, וְחָדֵי עִמְּהוֹן. וְרָזָא דָא, כֵּיוָן דְּשָׁארֵי עֲלַיְיהוּ, מַאן דְּשָׁארֵי, אִתְהַדַּר נַעַר, בְּחֵידוּ דְּכֹלָּא, וּבִרְעוּתָא, אַף עַל גַּב דְּאַתְיָיא בְּדִינָא עַל עָלְמָא, כֵּיוָן דְּשָׁארֵי עֲלַיְיהוּ, אִתְהַדַּר בְּחֶדְוָה, נַעַר קָטִיר בְּחֵידוּ. וְעָלְמָא אִתְהַדַּר בְּרַחֲמֵי. מַאן דְּאִיהוּ בְּרוֹגְזָא, יֵיתוּן לְגַבֵּיהּ נַעַר, וְיִשְׁתַּכֵּךְ רוּגְזֵיהּ, וְיִתְהַדַּר בְּחֶדְוָה, וְשַׁוֵּי גַּרְמֵיהּ כְּרֻבַיָיא, וּכְדֵין כֹּלָּא בְּחֵידוּ. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב, (הושע י״א:א׳) ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאוֹהֲבֵהוּ׳, לֵית רְחִימוּ וַחֲבִיבוּ בַּר בְּרַבְיָיא.

תרגום

כָּתוּב (תהילים ק׳:ב׳) ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה׳ (תהלים ק, ב) - שִׂמְחַת שְׁנֵי הַכְּרוּבִים. שֶׁהֲרֵי הֵם יְלָדִים, כָּל מִי שֶׁשּׁוֹרֶה בְּתוֹכָם, חוֹזְרוֹת פָּנָיו כִּילָדִים, וְשָׂמֵחַ עִמָּם. וְסוֹד זֶה, כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, מִי שֶׁשּׁוֹרֶה, חוֹזֵר לְנַעַר, בְּשִׂמְחַת הַכֹּל, וּבִרְצוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁבָּא בְּדִין עַל הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, חוֹזֵר בְּשִׂמְחָה, נַעַר קָשׁוּר בְּשִׂמְחָה. וְהָעוֹלָם חוֹזֵר בְּרַחֲמִים. מִי שֶׁהוּא בְּרֹגֶז, יָבִיאוּ אֵלָיו נַעַר, וְיִשְׁקֹט רָגְזוֹ, וְיַחְזֹר בְּשִׂמְחָה, וְיָשִׂים אֶת עַצְמוֹ כִּילָדִים, וְאָז הַכֹּל בְּשִׂמְחָה. וְעַל סוֹד זֶה כָּתוּב, (הושע י״א:א׳) ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ׳ (הושע יא, א) - אֵין אַהֲבָה וְחִבָּה אֶלָּא בְּיֶלֶד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב (תהילים ק׳:ב׳) ׳עבדו את ה' בשמחה׳, חדוותא דתרין כרובין. דהא רביין, כל מאן דשארי בגוייהו, אתהדר אנפוי כרבייא, וחדי עמהון. ורזא דא, כיון דשארי עלייהו, מאן דשארי, אתהדר נער, בחידו דכלא, וברעותא, אף על גב דאתייא בדינא על עלמא, כיון דשארי עלייהו, אתהדר בחדוה, נער קטיר בחידו. ועלמא אתהדר ברחמי. מאן דאיהו ברוגזא, ייתון לגביה נער, וישתכך רוגזיה, ויתהדר בחדוה, ושוי גרמיה כרבייא, וכדין כלא בחידו. ועל רזא דא כתיב, (הושע י״א:א׳) ׳כי נער ישראל ואוהבהו׳, לית רחימו וחביבו בר ברבייא.

התרגום: כתוב (תהילים ק׳:ב׳) ׳עבדו את ה' בשמחה׳ (תהלים ק, ב) - שמחת שני הכרובים. שהרי הם ילדים, כל מי ששורה בתוכם, חוזרות פניו כילדים, ושמח עמם. וסוד זה, כיון ששורה עליהם, מי ששורה, חוזר לנער, בשמחת הכל, וברצון, אף על גב שבא בדין על העולם, כיון ששורה עליהם, חוזר בשמחה, נער קשור בשמחה. והעולם חוזר ברחמים. מי שהוא ברגז, יביאו אליו נער, וישקט רגזו, ויחזר בשמחה, וישים את עצמו כילדים, ואז הכל בשמחה. ועל סוד זה כתוב, (הושע י״א:א׳) ׳כי נער ישראל ואהבהו׳ (הושע יא, א) - אין אהבה וחבה אלא בילד.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בויחי מאמר טז, יג (רטז:) - התאמה חלקית לאפקא דלית פולחנא וכו' ללמדנו דאפילו תימא כר"י מ"מ עיקר המונע הוא העצבון ולכן מייתי ליה מאלישע שלא היה חסר תורה ומ"ט ולא פגים אלא דוקא עצבות:

אור החמה: מן המקבילה בויחי מאמר טז, יג (רטז:) - התאמה חלקית לאפקא דלית פולחנא. קשיא מדקאמר עבדו את ה' וגו' משמע שאם יהיה לאדם בכי ורע לבב לא יעבוד ואינו דאדרבה תנן מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה לז"א שמה שכוון הכתוב לשלול אינו שאין…

מהרח"ו: מן המקבילה בויחי מאמר טז, יג (רטז:) - התאמה חלקית מנגן ג' זמני. וביאר הטעם בסוד מה שידעת כי הרוח הוא סוד הת"ת, והוא המוציא קול משופר, כי הרוח דרך השופר, ועושה הברת הקול, ואין לך קול דלא כליל אשא ומיא ורוחא בסוד ג' קצוות דין…

לכל המפרשים על פיסקה זו