ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 53: תרומה בהמשכו - חנוך שנעשה מטטרון וסוד שני הכרובים שעל הכפרת › פיסקה 17

עשן הקרבן העולה בדרך ישרה - כעטור של מקלות שאינו נוטה לצדדים

זוהר חדש · תרומה בהמשכו - חנוך שנעשה מטטרון וסוד שני הכרובים שעל הכפרת · מאמר 53 · פיסקה 17

לשון הזוהר

תְּנָנָא דְּקוּרְבָּנָא, כַּד הֲווֹ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין, תְּנָנָא הֲוָה סָלֵיק לְעֵילָא בְּאוֹרַח מֵישַׁר, כְּעִיטוּרָא דְּקוֹלְפִין, אִי לִסְטַר מִזְרָח, אִי לִסְטַר מַעֲרָב, אוֹ בְּכָל סְיָיפֵי עָלְמָא, בְּאוֹרַח מֵישַׁר הֲוָה סָלֵיק. וְכַד לָא סָטָא לְיָמִינָא וְלִשְׂמָאלָא, כְּדֵין רְעוּתָא קָיְימָא לְעֵילָא וְתַתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּעוֹבָדִין דְּיִשְׂרָאֵל בַּחֲבִיבוּ יַתִּיר.

תרגום

עֲשַׁן הַקָּרְבָּן, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִים, הֶעָשָׁן הָיָה עוֹלֶה לְמַעְלָה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, כְּעִטּוּר שֶׁל מַקְלוֹת, אִם לְצַד מִזְרָח, אִם לְצַד מַעֲרָב, אוֹ בְּכָל קְצוֹת הָעוֹלָם, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה הָיָה עוֹלֶה. וּכְשֶׁלֹּא נָטָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אָז הָרָצוֹן עוֹמֵד לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהקב"ה מִתְרַצֶּה בְּמַעֲשֵׂי יִשְׂרָאֵל בְּחִבָּה יְתֵרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תננא דקורבנא, כד הוו ישראל זכאין, תננא הוה סליק לעילא באורח מישר, כעיטורא דקולפין, אי לסטר מזרח, אי לסטר מערב, או בכל סייפי עלמא, באורח מישר הוה סליק. וכד לא סטא לימינא ולשמאלא, כדין רעותא קיימא לעילא ותתא, וקודשא בריך הוא אתרעי בעובדין דישראל בחביבו יתיר.

התרגום: עשן הקרבן, כשהיו ישראל זכאים, העשן היה עולה למעלה בדרך ישרה, כעטור של מקלות, אם לצד מזרח, אם לצד מערב, או בכל קצות העולם, בדרך ישרה היה עולה. וכשלא נטה לימין ולשמאל, אז הרצון עומד למעלה ולמטה, והקב"ה מתרצה במעשי ישראל בחבה יתרה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים