רוח הזכר בימין ורוח הנקבה בשמאל - שאין למטה אלא שנים בלבד
זוהר חדש · תרומה בהמשכו - חנוך שנעשה מטטרון וסוד שני הכרובים שעל הכפרת · מאמר 53 · פיסקה 13
לשון הזוהר
כְגַוְונָא דָא לְתַתָּא, וְכַפּוּרְתָּא אִתְהַדַּר, וּמֵאִינוּן תְּלָתָא הֲווֹ כְּרוּבִים יָמִינָא וּשְׂמָאלָא. יָמִינָא שַׁרְיָא בֵּיהּ רוּחָא דִלְעֵילָא, מֵהַהוּא סִטְרָא. וּשְׂמָאלָא דְּהֲוָה בְּמַעֲרָב בְּאִתְהַדְּרוּתָא דְּכַפּוּרְתָּא, קָאִים לְגַבֵּיהּ בִּסְטַר שְׂמָאלָא, וְשַׁרְיָיא בֵּיהּ רוּחָא דְנוּקְבָא, וְאִתְחַבַּר דָּא בְּדָא בַּחֲבִיבוּ דִּדְכַר וְנוּקְבָא. וְכֵן לְכָל סִטְרִין בְּאִתְהַדְּרוּתָא דְכַפּוּרְתָּא. וּלְעוֹלָם תְּרֵין אִינוּן, דְּכַר וְנוּקְבָא, לְתַתָּא בְּהַאי עָלְמָא אִינוּן תְּרֵין וְלָא יַתִּיר. וְאִי תֵימָא לְעֵילָא הוֹאִיל וְלָא אִצְטְרִיךְ דְּבֵקוּתָא בְּכַפּוּרְתָּא, אֵיךְ אִתְהַדַּר כַּפּוּרְתָּא. וַדַּאי בְּהַהוּא אִתְהַדְּרוּתָא, אִתְדַּבַּק דָּא בְּדָא, וְתָדִיר אִתְדַּבַּק בָּהּ.
תרגום
כָּעֵין זֶה לְמַטָּה, וְהַכַּפֹּרֶת חוֹזֶרֶת, וּמֵאוֹתָם שְׁלֹשָׁה הָיוּ כְּרוּבִים יָמִין וּשְׂמֹאל. יָמִין שׁוֹרָה בּוֹ הָרוּחַ שֶׁלְּמַעְלָה, מֵאוֹתוֹ הַצַּד. וּשְׂמֹאל שֶׁהָיָה בְּמַעֲרָב בַּחֲזָרַת הַכַּפֹּרֶת, עוֹמֵד אֶצְלוֹ בְּצַד שְׂמֹאל, וְשׁוֹרָה בּוֹ רוּחַ הַנְּקֵבָה, וּמִתְחַבֵּר זֶה בָּזֶה בְּחִבַּת זָכָר וּנְקֵבָה. וְכֵן לְכָל הַצְּדָדִים בַּחֲזָרַת הַכַּפֹּרֶת. וּלְעוֹלָם שְׁנַיִם הֵם, זָכָר וּנְקֵבָה, לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁנַיִם וְלֹא יוֹתֵר. וְאִם תֹּאמַר לְמַעְלָה, הוֹאִיל וְלֹא צְרִיכָה דְּבֵקוּת בַּכַּפֹּרֶת, אֵיךְ חוֹזֶרֶת הַכַּפֹּרֶת. וַדַּאי בְּאוֹתָהּ הַחֲזָרָה, נִדְבָּק זֶה בָּזֶה, וְתָמִיד נִדְבָּק בָּהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא לתתא, וכפורתא אתהדר, ומאינון תלתא הוו כרובים ימינא ושמאלא. ימינא שריא ביה רוחא דלעילא, מההוא סטרא. ושמאלא דהוה במערב באתהדרותא דכפורתא, קאים לגביה בסטר שמאלא, ושרייא ביה רוחא דנוקבא, ואתחבר דא בדא בחביבו דדכר ונוקבא. וכן לכל סטרין באתהדרותא דכפורתא. ולעולם תרין אינון, דכר ונוקבא, לתתא בהאי עלמא אינון תרין ולא יתיר. ואי תימא לעילא הואיל ולא אצטריך דבקותא בכפורתא, איך אתהדר כפורתא. ודאי בההוא אתהדרותא, אתדבק דא בדא, ותדיר אתדבק בה.
התרגום: כעין זה למטה, והכפרת חוזרת, ומאותם שלשה היו כרובים ימין ושמאל. ימין שורה בו הרוח שלמעלה, מאותו הצד. ושמאל שהיה במערב בחזרת הכפרת, עומד אצלו בצד שמאל, ושורה בו רוח הנקבה, ומתחבר זה בזה בחבת זכר ונקבה. וכן לכל הצדדים בחזרת הכפרת. ולעולם שנים הם, זכר ונקבה, למטה בעולם הזה הם שנים ולא יותר. ואם תאמר למעלה, הואיל ולא צריכה דבקות בכפרת, איך חוזרת הכפרת. ודאי באותה החזרה, נדבק זה בזה, ותמיד נדבק בה.