׳מגן׳ בארבעים ושתים תיבות - קשירת הלב בשם מ"ב כשלהבת בגחלת
זוהר חדש · תרומה - עליית תפלת הבקר בדרגותיה וארבעים ימי משה עד סוד הכפרת · מאמר 52 · פיסקה 5
לשון הזוהר
׳מִכֹל אַבְקַת רוֹכֵל׳, דָּא צְלוֹתָא דִמְעוּמָד. ג' קַדְמָאי, דְּאִינוּן מָגֵן, וּמְחַיֶּה, וְאַתָּה קָדוֹשׁ. מָגֵן, אִית בֵּיהּ מ"ב תֵּיבִין. בְּרָזָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּמ"ב אַתְוָון. וְאִית לְאַכְלָלָא לֵיהּ בְּלִבָּא, וּלְאִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ בְּרָזָא דָא, כְּשַׁלְּהוֹבָא בְּגַחֶלֶת, בִּרְחִימוּ דְּמָארֵיהּ. וְדָא אִיהִי בִּרְכְּתָא יָמִינָא.
תרגום
׳מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׳, זוֹ תְּפִלַּת הָעֲמִידָה. שָׁלֹשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁהֵן ׳מָגֵן׳, ׳וְמְחַיֶּה׳, ׳וְאַתָּה קָדוֹשׁ׳. ׳מָגֵן׳, יֵשׁ בָּהּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם תֵּיבוֹת. בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. וְצָרִיךְ לְהַכְלִיל אוֹתוֹ בַּלֵּב, וּלְהִתְקַשֵּׁר בּוֹ בְּסוֹד זֶה, כְּשַׁלְהֶבֶת בְּגַחֶלֶת, בְּאַהֲבַת רִבּוֹנוֹ. וְזוֹ הִיא הַבְּרָכָה הַיְמָנִית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳מכל אבקת רוכל׳, דא צלותא דמעומד. ג' קדמאי, דאינון מגן, ומחיה, ואתה קדוש. מגן, אית ביה מ"ב תיבין. ברזא דשמא קדישא, דמ"ב אתוון. ואית לאכללא ליה בלבא, ולאתקשרא ביה ברזא דא, כשלהובא בגחלת, ברחימו דמאריה. ודא איהי ברכתא ימינא.
התרגום: ׳מכל אבקת רוכל׳, זו תפלת העמידה. שלש הראשונות, שהן ׳מגן׳, ׳ומחיה׳, ׳ואתה קדוש׳. ׳מגן׳, יש בה ארבעים ושתים תיבות. בסוד השם הקדוש של ארבעים ושתים אותיות. וצריך להכליל אותו בלב, ולהתקשר בו בסוד זה, כשלהבת בגחלת, באהבת רבונו. וזו היא הברכה הימנית.