ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 52: תרומה - עליית תפלת הבקר בדרגותיה וארבעים ימי משה עד סוד הכפרת › פיסקה 27

האורה שאבד אדם הראשון - טמונה באילני הגן עד שנולד חנוך בן ירד

זוהר חדש · תרומה - עליית תפלת הבקר בדרגותיה וארבעים ימי משה עד סוד הכפרת · מאמר 52 · פיסקה 27

לשון הזוהר

מִגּוֹ דְחִילוּ דְּאָזַל בְּקוּשְׁטָא בְּגוֹ אַרְעָא, הֲוָה מַשְׁכַּח נְהִירוּ דְּאָבֵיד אָדָם קַדְמָאָה, דְּאִיטַמַּר הַהוּא נְהִירוּ בְּגִנְתָא דְעֵדֶן. סָלְקָא לְעֵילָא, לָא אִתְיַישְׁבָא בְּדוּכְתֵּיהּ, דְּהָא לָא הֲוָה אִשְׁתְּלֵים מִכָּל סִטְרִין, דְּהָא שְׁלִימוּ דִּלְתַתָּא הֲוָה גָרַע, דְּהָא אִתְאֲבֵיד בְּחוֹבָא דְאָדָם קַדְמָאָה נָחַת לְתַתָּא, וְאִתְטַמַּר גּוֹ אִילָנֵי גִנְתָּא, אִתְפַּשְּׁטָא תַּמָּן בְּכָל סִטְרֵי גִנְתָּא, עַד דְּאִתְיְילִיד חֲנוֹךְ בֶּן יָרֶד.

תרגום

מִתּוֹךְ הַיִּרְאָה שֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ הָאָרֶץ, הָיָה מוֹצֵא אֶת הָאוֹרָה שֶׁאִבֵּד אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּטְמְנָה אוֹתָהּ הָאוֹרָה בְּגַן עֵדֶן. עוֹלָה לְמַעְלָה, אֵינָהּ מִתְיַשֶּׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁלְמָה מִכָּל הַצְּדָדִים, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלְּמַטָּה הָיְתָה חֲסֵרָה, שֶׁהֲרֵי אָבְדָה בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, יָרְדָה לְמַטָּה, וְנִטְמְנָה בְּתוֹךְ אִילָנֵי הַגַּן, הִתְפַּשְּׁטָה שָׁם בְּכָל צִדֵּי הַגַּן, עַד שֶׁנּוֹלַד חֲנוֹךְ בֶּן יֶרֶד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מגו דחילו דאזל בקושטא בגו ארעא, הוה משכח נהירו דאביד אדם קדמאה, דאיטמר ההוא נהירו בגנתא דעדן. סלקא לעילא, לא אתיישבא בדוכתיה, דהא לא הוה אשתלים מכל סטרין, דהא שלימו דלתתא הוה גרע, דהא אתאביד בחובא דאדם קדמאה נחת לתתא, ואתטמר גו אילני גנתא, אתפשטא תמן בכל סטרי גנתא, עד דאתייליד חנוך בן ירד.

התרגום: מתוך היראה שהולך באמת בתוך הארץ, היה מוצא את האורה שאבד אדם הראשון, שנטמנה אותה האורה בגן עדן. עולה למעלה, אינה מתישבת במקומה, שהרי לא נשלמה מכל הצדדים, שהרי השלמות שלמטה היתה חסרה, שהרי אבדה בחטא אדם הראשון, ירדה למטה, ונטמנה בתוך אילני הגן, התפשטה שם בכל צדי הגן, עד שנולד חנוך בן ירד.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: