׳ונתתה מהודך עליו׳ - יהושע הלבנה המאירה ממקומו של משה
זוהר חדש · תרומה - עליית תפלת הבקר בדרגותיה וארבעים ימי משה עד סוד הכפרת · מאמר 52 · פיסקה 22
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, מְקוֹמוֹ תַּתָּאָה מַמָּשׁ. שׁוֹאֵף נְהִירוּ מִלְּעֵילָא, וְזוֹרֵחַ הוּא שָׁם, דְּנָהֵיר תַּמָּן לְסִיהֲרָא, וְדָא יְהוֹשֻׁעַ, דְּאִתְנְהֵיר מִנֵּיהּ, דִּכְתִיב וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו. וְאִתְעָרוּ, פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וכו'. ׳הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם׳, בְּקַדְמִיתָא כַּד הֲוָה בְּעָלְמָא, כָּל סִטְרִין אִתְנְהִירוּ כִּדְאֲמָרָן. אֲבָל הַשְׁתָּא כַּד אִסְתַּלַּק, בִּמְקוֹמוֹ זוֹרֵחַ וְלָא יַתִּיר.
תרגום
דָּבָר אַחֵר, ׳מְקוֹמוֹ׳ תַּחְתּוֹן מַמָּשׁ. שׁוֹאֵף אוֹרָה מִלְּמַעְלָה, וְזוֹרֵחַ הוּא שָׁם, שֶׁמֵּאִיר שָׁם לַלְּבָנָה, וְזֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֵאִיר מִמֶּנּוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו׳. וְהֵעִירוּ, ׳פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה׳ וְכוּ. הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם, בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיָה בָּעוֹלָם, כָּל הַצְּדָדִים הֵאִירוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל עַכְשָׁו כְּשֶׁהִסְתַּלֵּק, בִּמְקוֹמוֹ זוֹרֵחַ וְלֹא יוֹתֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, מקומו תתאה ממש. שואף נהירו מלעילא, וזורח הוא שם, דנהיר תמן לסיהרא, ודא יהושע, דאתנהיר מניה, דכתיב ונתת מהודך עליו. ואתערו, פני משה כפני חמה וכו'. ׳הולך אל דרום׳, בקדמיתא כד הוה בעלמא, כל סטרין אתנהירו כדאמרן. אבל השתא כד אסתלק, במקומו זורח ולא יתיר.
התרגום: דבר אחר, ׳מקומו׳ תחתון ממש. שואף אורה מלמעלה, וזורח הוא שם, שמאיר שם ללבנה, וזה יהושע, שהאיר ממנו, שכתוב ׳ונתתה מהודך עליו׳. והעירו, ׳פני משה כפני חמה׳ וכו. הולך אל דרום, בתחלה כשהיה בעולם, כל הצדדים האירו כמו שאמרנו. אבל עכשו כשהסתלק, במקומו זורח ולא יותר.