ארבעים יום כיצירת הולד - ׳בכל ביתי נאמן הוא׳ ו ׳קרן עור פני משה׳
זוהר חדש · תרומה - עליית תפלת הבקר בדרגותיה וארבעים ימי משה עד סוד הכפרת · מאמר 52 · פיסקה 12
לשון הזוהר
וּבְמ' יוֹם אֲפֵיקַת הַהִיא הוֹרָתָ"ם, בְּתוֹרָה וּמִצְוָה. דְּכוּרָא לְתוֹרָה וּמִצְוָה, לָקֳבֵל מ' יוֹם דִּיצִירַת הַוְּלַד. דְּנָפֵיק מִן הַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל. וְאִתְרְשִׁימוּ אֵיבָרוֹי דְּהַהוּא דְכוּרָא, בְּאִינוּן אַרְבְּעִין יוֹמִין, לְאַכְלָלָא בֵּיהּ נְהִירוּ דִּלְעֵילָא, וּלְאִתְבְּנָאָה תַּמָּן גּוּפֵיהּ מִנְּהִירוּ דִּלְעֵילָא. בְּגִין דְּיִתְחֲזֵי לְשַׁמָּשָׁא קַמֵּי מַלְכָּא, וּלְאַמְשָׁכָא עֲלֵיהּ רוּחַ נְבוּאָה לְתַתָּא. כְגַוְּונָא דְּאִשְׁתְּלֵים בְּמ' יוֹם בִּמְעֵי אִמֵּיהּ גּוּפָא דִלְתַתָּא, הָכֵי אִשְׁתְּלֵים לְעֵילָא. וְעַל דָּא (במדבר י״ב:ז׳) ׳בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׳. דְּאִשְׁתַּכְלֵל לְעֵילָא בְּבֵיתָא דִילִי, כְּגַוְּונָא דְבֵיתָא דִלְתַתָּא. וְעַל דָּא ׳קָרַן עוֹר פְּנֵי משֶׁה׳, דְּהָא אִתְנְהֵיר מִקֶּרֶן עִילָּאָה, וּמָשִׁיךְ שֶׁמֶן הַטוֹב עַל רֵאשֵׁיהּ, וְאִשְׁתְּלֵים כָּל חַד מֵאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילֵיהּ בְּעֶשֶׂר, הָא אַרְבְּעִין יוֹמִין וְאַרְבָּעִין לֵילָוָון, וְאַמְשֵׁיךְ שֶׁמֶן הַטוֹב עַל רֵאשֵׁיהּ, וּכְדֵין אִתְנְהֵיר.
תרגום
וּבְאַרְבָּעִים יוֹם הוֹצִיאָה אוֹתָהּ הוֹרָאָתָם, בְּתוֹרָה וּמִצְוָה. זָכָר לְתוֹרָה וּמִצְוָה, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד. שֶׁיּוֹצֵא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְנִרְשְׁמוּ אֵיבָרָיו שֶׁל אוֹתוֹ הַזָּכָר, בְּאוֹתָם הָאַרְבָּעִים יוֹמִים, לְהַכְלִיל בּוֹ אוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה, וּלְהִבָּנוֹת שָׁם גּוּפוֹ מֵאוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה. כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלִמְשֹׁךְ עָלָיו רוּחַ נְבוּאָה לְמַטָּה. כְּעֵין שֶׁמִּשְׁתַּלֵּם בְּאַרְבָּעִים יוֹם בִּמְעֵי אִמּוֹ הַגּוּף שֶׁלְּמַטָּה, כָּךְ מִשְׁתַּלֵּם לְמַעְלָה. וְעַל זֶה (במדבר י״ב:ז׳) ׳בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׳ - שֶׁהִשְׁתַּכְלֵל לְמַעְלָה בְּבֵיתִי, כְּעֵין הַבַּיִת שֶׁלְּמַטָּה. וְעַל זֶה ׳קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה׳ (שמות לד, לה) - שֶׁהֲרֵי הֵאִיר מִקֶּרֶן עֶלְיוֹנָה, וּמָשַׁךְ שֶׁמֶן הַטּוֹב עַל רֹאשׁוֹ, וְנִשְׁלַם כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּעַת יְסוֹדוֹתָיו בְּעֶשֶׂר, הֲרֵי אַרְבָּעִים יוֹמִים וְאַרְבָּעִים לֵילוֹת, וּמָשַׁךְ שֶׁמֶן הַטּוֹב עַל רֹאשׁוֹ, וְאָז הֵאִיר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובמ' יום אפיקת ההיא הורת"ם, בתורה ומצוה. דכורא לתורה ומצוה, לקבל מ' יום דיצירת הולד. דנפיק מן הכח אל הפועל. ואתרשימו איברוי דההוא דכורא, באינון ארבעין יומין, לאכללא ביה נהירו דלעילא, ולאתבנאה תמן גופיה מנהירו דלעילא. בגין דיתחזי לשמשא קמי מלכא, ולאמשכא עליה רוח נבואה לתתא. כגוונא דאשתלים במ' יום במעי אמיה גופא דלתתא, הכי אשתלים לעילא. ועל דא (במדבר י״ב:ז׳) ׳בכל ביתי נאמן הוא׳. דאשתכלל לעילא בביתא דילי, כגוונא דביתא דלתתא. ועל דא ׳קרן עור פני משה׳, דהא אתנהיר מקרן עילאה, ומשיך שמן הטוב על ראשיה, ואשתלים כל חד מארבע יסודין דיליה בעשר, הא ארבעין יומין וארבעין לילוון, ואמשיך שמן הטוב על ראשיה, וכדין אתנהיר.
התרגום: ובארבעים יום הוציאה אותה הוראתם, בתורה ומצוה. זכר לתורה ומצוה, כנגד ארבעים יום של יצירת הולד. שיוצא מן הכח אל הפעל. ונרשמו איבריו של אותו הזכר, באותם הארבעים יומים, להכליל בו אורה שלמעלה, ולהבנות שם גופו מאורה שלמעלה. כדי שיראה ראוי לשמש לפני המלך, ולמשך עליו רוח נבואה למטה. כעין שמשתלם בארבעים יום במעי אמו הגוף שלמטה, כך משתלם למעלה. ועל זה (במדבר י״ב:ז׳) ׳בכל ביתי נאמן הוא׳ - שהשתכלל למעלה בביתי, כעין הבית שלמטה. ועל זה ׳קרן עור פני משה׳ (שמות לד, לה) - שהרי האיר מקרן עליונה, ומשך שמן הטוב על ראשו, ונשלם כל אחד מארבעת יסודותיו בעשר, הרי ארבעים יומים וארבעים לילות, ומשך שמן הטוב על ראשו, ואז האיר.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: