ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 52: תרומה - עליית תפלת הבקר בדרגותיה וארבעים ימי משה עד סוד הכפרת › פיסקה 11

ארבעים יום לתורה שבעל פה - ׳ארבעים יום וארבעים לילה׳ בחבור התורות

זוהר חדש · תרומה - עליית תפלת הבקר בדרגותיה וארבעים ימי משה עד סוד הכפרת · מאמר 52 · פיסקה 11

לשון הזוהר

הוּצְרַךָ משֶׁה ׳אַרְבָּעִים יוֹם׳ לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְלָמְדָהּ, בְּגִין דְּהַהוּא דַרְגָּא אַרְבְּעִין אִקְּרֵי. וּלְכָךְ אָמַר, (שמות ל״ד:כ״ח) ׳וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׳, דְּאִתְחַבְּרוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּלְכָךְ הוּצְרַךְ לְהַזְכִּיר וּלְפָרֵט ׳אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׳, דְּהָא ׳בְּאַרְבָּעִים יוֹם׳ הֲוָה סַגֵּי.

תרגום

הֻצְרַךְ מֹשֶׁה ׳אַרְבָּעִים יוֹם׳ לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְלָמְדָהּ, מִשּׁוּם שֶׁדַּרְגָּה זוֹ נִקְרֵאת ׳אַרְבָּעִים׳. וְלָכֵן אָמַר, (שמות ל״ד:כ״ח) ׳וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׳ (שמות לד, כח) - שֶׁהִתְחַבְּרוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְלָכֵן הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר וּלְפָרֵט ׳אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׳ - שֶׁהֲרֵי ׳בְּאַרְבָּעִים יוֹם׳ הָיָה דַּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הוצרך משה ׳ארבעים יום׳ לתורה שבעל פה ללמדה, בגין דההוא דרגא ארבעין אקרי. ולכך אמר, (שמות ל״ד:כ״ח) ׳ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה׳, דאתחברו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ולכך הוצרך להזכיר ולפרט ׳ארבעים יום וארבעים לילה׳, דהא ׳בארבעים יום׳ הוה סגי.

התרגום: הצרך משה ׳ארבעים יום׳ לתורה שבעל פה ללמדה, משום שדרגה זו נקראת ׳ארבעים׳. ולכן אמר, (שמות ל״ד:כ״ח) ׳ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה׳ (שמות לד, כח) - שהתחברו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ולכן הצרך להזכיר ולפרט ׳ארבעים יום וארבעים לילה׳ - שהרי ׳בארבעים יום׳ היה די.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בשמות מאמר כז, א (טו.) - התאמה חלקית ומה אי אנן בשעתא חדא וגו' פי' וכי ומה אם הם שלא ישבו רק ב' ימים לבד וגם כי לא היו עם ה' ממש כמשה שעלה להר עם ה' ועכ"ז עלתה בהם רצון תשוקה גדולה שלא זכרו כל הבלי העולם ואפילו…

מהרח"ו: מן המקבילה בשמות מאמר כז, א (טו.) - התאמה חלקית ומה אי אנן בשעתא חדא ומה אי אנן בשעתא חדא וגו'. פי' וכי ומה אם הם שלא ישבו רק ב' ימים לבד וגם כי לא היו עם ה' ממש כמשה שעלה להר עם ה', ועכ"ז עלתה בהם רצון תשוקה גדולה שלא זכרו כל…

הסולם: מן המקבילה בשמות מאמר לד, ב (טז:) - התאמה חלקית ד"א, עד שהמלך במסבו: היינו בעוד שהקב"ה היה נותן התורה לישראל. שכתוב, ויהי שם עם ה' וגו', בעוד שהיה כותב התורה לישראל, עזבו את ריחם הטוב ואמרו אלה אלהיך ישראל . ונתן, פירושו עזב.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: