ארבעה מלאכים המלוים את המניח תפלין ומתעטף - ׳ישראל אשר בך אתפאר׳
זוהר חדש · תרומה - עליית תפלת הבקר בדרגותיה וארבעים ימי משה עד סוד הכפרת · מאמר 52 · פיסקה 1
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ אַקְדִּים בְּצַפְרָא, וְאַנַּח תְּפִילִּין בְּרֵישֵׁיהּ, וּתְפִילִּין בִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא, בִּדְרוֹעָא, וְאִתְעַטַף בְּעִיטוּפָא דְמִצְוָה, וְאָתֵי לְנָפְקָא מִתַּרְעָא דְבֵיתֵיהּ. ד' מַלְאָכִין קַדִּישִׁין מִזְדַּוְּוגִין עִמֵּיהּ. וְנָפְקֵי עִמֵּיהּ מִן תַּרְעָא דְבֵיתֵיהּ, וְאוֹזִיפוּ לֵיהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וּמַכְרִיזוּ קַמֵּיהּ, הָבוּ יְקָרָא לִדְיוּקְנָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, הָבוּ יְקָרָא לִבְרֵיהּ דְּמַלְכָּא, לְפַרְצוּפָא יַקִּירָא דְמַלְכָּא. רוּחָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ, אַכְרִיז וַאֲמַר, (ישעיהו מ״ט:ג׳) ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר׳.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מַקְדִּים בַּבֹּקֶר, וּמֵנִיחַ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וּתְפִלִּין בְּסִימָן קָדוֹשׁ, בַּזְּרוֹעַ, וּמִתְעַטֵּף בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה, וּבָא לָצֵאת מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ. אַרְבָּעָה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים מִזְדַּוְּגִים עִמּוֹ. וְיוֹצְאִים עִמּוֹ מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ, וּמְלַוִּים אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמַכְרִיזִים לְפָנָיו, תְּנוּ כָּבוֹד לִדְמוּת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, תְּנוּ כָּבוֹד לִבְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, לְפַרְצוּף הַיָּקָר שֶׁל הַמֶּלֶךְ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו, מַכְרִיזָה וְאוֹמֶרֶת, (ישעיהו מ״ט:ג׳) ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון בן יוחאי, בשעתא דבר נש אקדים בצפרא, ואנח תפילין ברישיה, ותפילין ברשימא קדישא, בדרועא, ואתעטף בעיטופא דמצוה, ואתי לנפקא מתרעא דביתיה. ד' מלאכין קדישין מזדווגין עמיה. ונפקי עמיה מן תרעא דביתיה, ואוזיפו ליה לבי כנישתא, ומכריזו קמיה, הבו יקרא לדיוקנא דמלכא קדישא, הבו יקרא לבריה דמלכא, לפרצופא יקירא דמלכא. רוחא קדישא שריא עליה, אכריז ואמר, (ישעיהו מ״ט:ג׳) ׳ישראל אשר בך אתפאר׳.
התרגום: אמר רבי שמעון בן יוחאי, בשעה שאדם מקדים בבקר, ומניח תפלין בראשו, ותפלין בסימן קדוש, בזרוע, ומתעטף בעטוף של מצוה, ובא לצאת משער ביתו. ארבעה מלאכים קדושים מזדוגים עמו. ויוצאים עמו משער ביתו, ומלוים אותו לבית הכנסת, ומכריזים לפניו, תנו כבוד לדמות המלך הקדוש, תנו כבוד לבנו של המלך, לפרצוף היקר של המלך. רוח הקדש שורה עליו, מכריזה ואומרת, (ישעיהו מ״ט:ג׳) ׳ישראל אשר בך אתפאר׳.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בואתחנן מאמר יד, יב (רסה.) אר"ש בשעתא דבר נש אקדים בצפרא ואנח וכו' ברשימא קדישא בדרועיה היינו יו"ד של יד שהוא שד"י כעין יו"ד של ברית מילה תפילין ואתעטף עם היות שהקדים תפילין לציצית אין הכרח לסדר הנחתן כמ"ש בפ'…
קרני אור: מן המקבילה בואתחנן מאמר יד, יב (רסה.) אכריז ואמר אכריז ואמר. ר"ל ההוא רוחא קדישא דעליו מכריז כו':
הסולם: מן המקבילה בואתחנן מאמר יד, יב (רסה.) אמר ר"ש בשעתא וכו': אר"ש, בשעה שאדם מקדים עצמו בחצות לילה, וקם ועוסק בתורה עד שמאיר הבוקר. ובבוקר מניח תפלין בראש ותפלין ברושם הקדוש, דהיינו תפלין של המלכות, בזרוע. ונתעטף בעטוף של מצוה.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: