׳זכור׳ הבא בנקבתו ו ׳שמור׳ בסוד ו' - שאינם נפרדים לעולם
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳אנכי׳ ככלל זכור ושמור ויציאת האותיות מן הבוצינא בסיני · מאמר 51 · פיסקה 5
לשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא אִיהוּ כַּחֲדָא, רָזָא דִדְכַר וְנוּקְבָא כַּחֲדָא, וְכֹלָּא אִקְרֵי זָכוֹר, דְּהָא דְּכַר לָאו אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, וְנוּקְבָא אוּף הָכֵי לָאו אִיהִי בִּלְחוֹדָהָא, וּלְעָלְמִין לָא אִתְפַּרְשָׁן דָּא מִן דָּא. זָכוֹר אַתְיָא בְּנוּקְבֵיהּ, שָׁמוֹר אַתְיָא אוּף הָכֵי בְּרָזָא דְּוא"ו, דְּאִיהוּ דְּכוּרִבִּי אֶלְעָזָר. בְּגִין דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל הוּא יַחַד, סוֹד זָכָר וּנְקֵבָה יַחַד, וְהַכֹּל נִקְרָא ׳זָכוֹר׳, שֶׁהֲרֵי הַזָּכָר אֵינוֹ לְבַדּוֹ, וְהַנְּקֵבָה גַּם כֵּן אֵינָהּ לְבַדָּהּ, וּלְעוֹלָם אֵינָם נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה. ׳זָכוֹר׳ בָּא בִּנְקֵבָתוֹ, ׳שָׁמוֹר׳ בָּא גַּם כֵּן בְּסוֹד ו', שֶׁהוּא הַזָּכָר. מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך כלא איהו כחדא, רזא דדכר ונוקבא כחדא, וכלא אקרי זכור, דהא דכר לאו איהו בלחודוי, ונוקבא אוף הכי לאו איהי בלחודהא, ולעלמין לא אתפרשן דא מן דא. זכור אתיא בנוקביה, שמור אתיא אוף הכי ברזא דוא"ו, דאיהו דכורבי אלעזר. בגין דלא מתפרשן דא מן דא.
התרגום: ומשום כך הכל הוא יחד, סוד זכר ונקבה יחד, והכל נקרא ׳זכור׳, שהרי הזכר אינו לבדו, והנקבה גם כן אינה לבדה, ולעולם אינם נפרדים זה מזה. ׳זכור׳ בא בנקבתו, ׳שמור׳ בא גם כן בסוד ו', שהוא הזכר. משום שאינם נפרדים זה מזה.