ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 51: יתרו בהמשכו - ׳אנכי׳ ככלל זכור ושמור ויציאת האותיות מן הבוצינא בסיני › פיסקה 2

׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה׳ - כלל ׳זכור׳ ו ׳שמור׳ בדבור אחד

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳אנכי׳ ככלל זכור ושמור ויציאת האותיות מן הבוצינא בסיני · מאמר 51 · פיסקה 2

לשון הזוהר

(שמות כ׳:א׳) ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳. אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי בְּדִיבּוּרָא חָדָא וְהָא אוֹקִימְנָא, אָנֹכִי ׳וְלֹא יִהְיֶה לְךָ׳ בְּדִיבּוּרָא חָדָא אִתְאֲמָרוֹ. וְכִי הַנִּי, וְתוּ לָא, אֶלָּא הַנֵּי כְּלָלָא דְּכֹלָּא, הַנֵּי כְּלָלָא דְּכָל אוֹרַיְיתָא וְהָכֵי נָמֵי זָכוֹר וְשָׁמוֹר. וּבְגִין דְּזָכוֹר וְשָׁמוֹר אִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא, נָקַט הַנֵּי דְּאִינוּן כְּלָלָא. זָכוֹר וְשָׁמוֹר. אָנֹכִי, זָכוֹר. לֹא יִהְיֶה לְךָ, שָׁמוֹר. וְכֹלָּא בְּדִיבּוּרָא חָדָא.

תרגום

(שמות כ׳:א׳) ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳ (שמות כ, א) - הוּא לְבַדּוֹ בְּדִבּוּר אֶחָד, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, ׳אָנֹכִי׳ וְ ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ׳ בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. וְכִי אֵלֶּה, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֵלֶּה כְּלַל הַכֹּל, אֵלֶּה כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, וְכֵן גַּם ׳זָכוֹר׳ וְ ׳שָׁמוֹר׳. וּמִשּׁוּם שֶׁ ׳זָכוֹר׳ וְ ׳שָׁמוֹר׳ הֵם כְּלַל הַכֹּל, נָקַט אֵלֶּה שֶׁהֵם כְּלָל. ׳זָכוֹר׳ וְ ׳שָׁמוֹר׳. ׳אָנֹכִי׳, ׳זָכוֹר׳. ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ׳, ׳שָׁמוֹר׳. וְהַכֹּל בְּדִבּוּר אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (שמות כ׳:א׳) ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳. איהו בלחודוי בדיבורא חדא והא אוקימנא, אנכי ׳ולא יהיה לך׳ בדיבורא חדא אתאמרו. וכי הני, ותו לא, אלא הני כללא דכלא, הני כללא דכל אורייתא והכי נמי זכור ושמור. ובגין דזכור ושמור אינון כללא דכלא, נקט הני דאינון כללא. זכור ושמור. אנכי, זכור. לא יהיה לך, שמור. וכלא בדיבורא חדא.

התרגום: (שמות כ׳:א׳) ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ (שמות כ, א) - הוא לבדו בדבור אחד, והרי בארנו, ׳אנכי׳ ו ׳לא יהיה לך׳ בדבור אחד נאמרו. וכי אלה, ולא עוד, אלא אלה כלל הכל, אלה כלל כל התורה, וכן גם ׳זכור׳ ו ׳שמור׳. ומשום ש ׳זכור׳ ו ׳שמור׳ הם כלל הכל, נקט אלה שהם כלל. ׳זכור׳ ו ׳שמור׳. ׳אנכי׳, ׳זכור׳. ׳לא יהיה לך׳, ׳שמור׳. והכל בדבור אחד.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה ביתרו מאמר כ, ג (פב:) - התאמה חלקית וידבר אלהים את כל הדברים וגומריחוב חטא ממש. דלא יסטי אפי' נטיה מועטת. היך יתיב אם נטה או חטא שית מאה וגומר הם תרי"ג מצות שס"ה מהם הם פרצות שדרך בם תטמא הנפש ותכרת מאור החיים ורמ"ח…

הסולם: מן המקבילה ביתרו מאמר כ, ג (פב:) - התאמה חלקית וידבר אלקים את כל וגו': רבי יהודה פתח, מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו. בכמה דרכים מעידה התורה באדם, שלא יחטא לפני אדונו. בכמה דרכים נותנת לו עצה שלא יסור מדרכיו לימין ולשמאל.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: