׳ה' אלהים׳ שם מלא על עולם מלא - ועטרתו על ישראל ב ׳ה' אלהינו׳
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳אנכי׳ ככלל זכור ושמור ויציאת האותיות מן הבוצינא בסיני · מאמר 51 · פיסקה 16
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי (בראשית ב) ה' אֱלֹהִים, שֵׁם מָלֵא, עַל עוֹלָם מָלֵא. דְּקָיְימָא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, וְאִתְעַטֵיר בְּגַוֵּיהּ. בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּהַהוּא זִימְנָא עַמָּא וְלִישָׁן, עַל מַה דְּאִתְעַטַר. וּבְגִין כָּךְ הֲוָה מִתְעַטֵר בְּגַוֵּיהּ, וְאִקְּרֵי ה' אֱלֹהִים. כֵיוָן דְּאָתוֹ יִשְׂרָאֵל, וְקָיְימוּ עַל טוּרָא דְסִינַי, וְקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, כְּדֵין אִתְעַטַר שְׁמָא שְׁלִים עֲלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִיקְּרֵי אֱלֹהֶיךָ. וְכַד אֲמַר משֶׁה ה' אֱלֹהֵינוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שִׁבְחָא דְיִשְׂרָאֵל, וְעִמֵּיהּ אַהֲרֹן כַּהֲנָא רַבָּא, וּבְנוֹי דְמשֶׁה מִסִּטְרָא אוֹחֲרָא. בֵּיהּ הֲוָה מִתְעַטַר שְׁמָא שְׁלִים יַתִּיר מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל דָּא הֲוָה אֲמַר ה' אֱלֹהֵינוּ. וְעִם כָּל דָּא אַכְלֵיל עִמֵּיהּ לְכָל יִשְׂרָאֵל, דְּלָא כְּתִיב ה' אֱלֹהִים, אֶלָּא ה' אֱלֹהֵינוּ, כֹּלָּא כַּחֲדָא, לְאִתְעַטְרָא עֲלַיְיהוּ. וְעַל דָּא אִתְעַטְרָן יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי, לְמֶהֱוֵי שְׁמָא שְׁלִים מִתְעַטְרָא עֲלַיְיהוּ כַּחֲדָא, דְּהָא מִקַּדְמַת דְּנָא לָא אִקְּרֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶלָּא ה' אֱלֹהִים.
תרגום
בֹּא רְאֵה ׳ה' אֱלֹהִים׳ (בראשית ב), שֵׁם מָלֵא, עַל עוֹלָם מָלֵא. שֶׁהוּא עוֹמֵד לְבַדּוֹ, וּמִתְעַטֵּר בְּתוֹכוֹ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עַם וְלָשׁוֹן, עַל מַה שֶּׁהִתְעַטֵּר. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מִתְעַטֵּר בְּתוֹכוֹ, וְנִקְרָא ׳ה' אֱלֹהִים׳. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל, וְעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְקִבְּלוּ תּוֹרָה, אָז הִתְעַטֵּר הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם עַל יִשְׂרָאֵל, וְנִקְרָא ׳אֱלֹהֶיךָ׳. וּכְשֶׁאָמַר מֹשֶׁה ׳ה' אֱלֹהֵינוּ׳, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שֶׁבַח יִשְׂרָאֵל, וְעִמּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וּבְנֵי מֹשֶׁה מִצַּד אַחֵר. בּוֹ הָיָה מִתְעַטֵּר הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה הָיָה אוֹמֵר ׳ה' אֱלֹהֵינוּ׳. וְעִם כָּל זֶה כָּלַל עִמּוֹ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא כָּתוּב ׳ה' אֱלֹהִים׳, אֶלָּא ׳ה' אֱלֹהֵינוּ׳, הַכֹּל יַחַד, לְהִתְעַטֵּר עֲלֵיהֶם. וְעַל זֶה הִתְעַטְּרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, לִהְיוֹת הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם מִתְעַטֵּר עֲלֵיהֶם יַחַד, שֶׁהֲרֵי לִפְנֵי כֵן לֹא נִקְרָא ׳ה' אֱלֹהֶיךָ׳, אֶלָּא ׳ה' אֱלֹהִים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי (בראשית ב) ה' אלהים, שם מלא, על עולם מלא. דקיימא איהו בלחודוי, ואתעטיר בגויה. בגין דלא אשתכח בההוא זימנא עמא ולישן, על מה דאתעטר. ובגין כך הוה מתעטר בגויה, ואקרי ה' אלהים. כיון דאתו ישראל, וקיימו על טורא דסיני, וקבילו אורייתא, כדין אתעטר שמא שלים עלייהו דישראל, ואיקרי אלהיך. וכד אמר משה ה' אלהינו, בגין דאיהו שבחא דישראל, ועמיה אהרן כהנא רבא, ובנוי דמשה מסטרא אוחרא. ביה הוה מתעטר שמא שלים יתיר מישראל, ועל דא הוה אמר ה' אלהינו. ועם כל דא אכליל עמיה לכל ישראל, דלא כתיב ה' אלהים, אלא ה' אלהינו, כלא כחדא, לאתעטרא עלייהו. ועל דא אתעטרן ישראל על טורא דסיני, למהוי שמא שלים מתעטרא עלייהו כחדא, דהא מקדמת דנא לא אקרי ה' אלהיך, אלא ה' אלהים.
התרגום: בא ראה ׳ה' אלהים׳ (בראשית ב), שם מלא, על עולם מלא. שהוא עומד לבדו, ומתעטר בתוכו. משום שלא נמצא באותו הזמן עם ולשון, על מה שהתעטר. ומשום כך היה מתעטר בתוכו, ונקרא ׳ה' אלהים׳. כיון שבאו ישראל, ועמדו על הר סיני, וקבלו תורה, אז התעטר השם השלם על ישראל, ונקרא ׳אלהיך׳. וכשאמר משה ׳ה' אלהינו׳, משום שהוא שבח ישראל, ועמו אהרן הכהן הגדול, ובני משה מצד אחר. בו היה מתעטר השם השלם יותר מישראל, ועל זה היה אומר ׳ה' אלהינו׳. ועם כל זה כלל עמו את כל ישראל, שלא כתוב ׳ה' אלהים׳, אלא ׳ה' אלהינו׳, הכל יחד, להתעטר עליהם. ועל זה התעטרו ישראל על הר סיני, להיות השם השלם מתעטר עליהם יחד, שהרי לפני כן לא נקרא ׳ה' אלהיך׳, אלא ׳ה' אלהים׳.
מן המפרשים
קרני אור: מן המקבילה בבלק מאמר ו, עז (קצ:) הוו עבדי ושלמי עשייה הוו עבדי ושלמי עשייה. ר"ל הם היו עושים ומשלימין העשייה דקב"ה, ר"ל כל שליחותיו של קב"ה היו עושים המלאכים:
הסולם: מן המקבילה בבלק מאמר ו, עז (קצ:) זמין למלאכי מרומא וכו': הזמין את מלאכי מרום, לברך לו, שכתוב, ברכו ה' מלאכיו וגו'. ומטרם שבאו ישראל, מלאכי מרום היו עושים ומשלימים את העשיה. כיון שבאו ישראל ועמדו על הר סיני, ואמרו נעשה ונשמע ,…