׳את הקולות׳ האותיות ו ׳קול השופר׳ אות ו' - ׳קול דברים אתם שמעים׳
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳אנכי׳ ככלל זכור ושמור ויציאת האותיות מן הבוצינא בסיני · מאמר 51 · פיסקה 11
לשון הזוהר
וְרָזָא דָא, (שמות כ׳:ט״ו) ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים׳ אֶ"ת הַ"קּוֹלוֹת וְאֶ"ת הַ"לַּפִּידִים ׳וְאֵת קוֹל הַשּׁוֹפָר׳. אֶת הַקּוֹלוֹת, אִלֵּין אִינוּן אַתְוָון אָחֳרָנִין, דַּהֲווֹ נָפְקִין מֵאִינוּן קוֹלוֹת כִּדְקָאֲמָרָן, וְאִתְחַזּוֹן בַּאֲוִירָא לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא. דִּכְתִיב אֶת הַקּוֹלוֹת, וְלָא כְתִיב ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים׳ הַקּוֹלוֹת, אֶלָּא אֶת הַקּוֹלוֹת, אִלֵּין אִינוּן אַתְוָון דַּהֲווֹ נָפְקֵי מִנַּיְיהוּ. ׳וְאֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר׳, דָּא אָת ו', דְּהֲוָה סָלֵיק עַל כָּל אַתְוָון, וְגָלֵיף לוֹן, כְּמָא דְּאִיתְּמָר. בְּגִין דְּרָזָא דְאָת ו' אִיקְּרֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב רוֹאִים. וְכַד שְׁמָעוֹ לָא שְׁמָעוֹ אֶלָּא קוֹל מִילּוּלָא חָדָא, דִּכְתִיב (דברים ד׳:י״ב) ׳קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים׳, הַהוּא קוֹל דְּאִיקְּרֵי דְּבָרִים, דְּהוּא הֲוָה אָמַר מִלָּה בִּלְחוֹדוֹי.
תרגום
וְסוֹד זֶה, (שמות כ׳:ט״ו) ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר׳ - ׳אֶת הַקּוֹלוֹת׳, אֵלֶּה הֵן הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת, שֶׁהָיוּ יוֹצְאוֹת מֵאוֹתָם הַקּוֹלוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְנִרְאוֹת בָּאֲוִיר לְעֵינֵי הַכֹּל. שֶׁכָּתוּב ׳אֶת הַקּוֹלוֹת׳, וְלֹא כָּתוּב ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים הַקּוֹלוֹת׳, אֶלָּא ׳אֶת הַקּוֹלוֹת׳, אֵלֶּה הֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ יוֹצְאוֹת מֵהֶם. ׳וְאֵת קוֹל הַשּׁוֹפָר׳, זוֹ אוֹת ו', שֶׁהָיְתָה עוֹלָה עַל כָּל הָאוֹתִיּוֹת, וְחוֹקֶקֶת אוֹתָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. מִשּׁוּם שֶׁסוֹד אוֹת ו' נִקְרֵאת ׳קוֹל הַשּׁוֹפָר׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳רֹאִים׳. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ, לֹא שָׁמְעוּ אֶלָּא קוֹל דִּבּוּר אֶחָד, שֶׁכָּתוּב (דברים ד׳:י״ב) ׳קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים׳ (דברים ד, יב) - אוֹתוֹ הַקּוֹל הַנִּקְרָא ׳דְּבָרִים׳, שֶׁהוּא הָיָה אוֹמֵר דָּבָר לְבַדּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורזא דא, (שמות כ׳:ט״ו) ׳וכל העם רואים׳ א"ת ה"קולות וא"ת ה"לפידים ׳ואת קול השופר׳. את הקולות, אלין אינון אתוון אחרנין, דהוו נפקין מאינון קולות כדקאמרן, ואתחזון באוירא לעיניהון דכלא. דכתיב את הקולות, ולא כתיב ׳וכל העם רואים׳ הקולות, אלא את הקולות, אלין אינון אתוון דהוו נפקי מנייהו. ׳ואת קול השופר׳, דא את ו', דהוה סליק על כל אתוון, וגליף לון, כמא דאיתמר. בגין דרזא דאת ו' איקרי קול השופר, ובגין כך כתיב רואים. וכד שמעו לא שמעו אלא קול מילולא חדא, דכתיב (דברים ד׳:י״ב) ׳קול דברים אתם שומעים׳, ההוא קול דאיקרי דברים, דהוא הוה אמר מלה בלחודוי.
התרגום: וסוד זה, (שמות כ׳:ט״ו) ׳וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר׳ - ׳את הקולות׳, אלה הן האותיות האחרות, שהיו יוצאות מאותם הקולות כמו שאמרנו, ונראות באויר לעיני הכל. שכתוב ׳את הקולות׳, ולא כתוב ׳וכל העם רואים הקולות׳, אלא ׳את הקולות׳, אלה הן האותיות שהיו יוצאות מהם. ׳ואת קול השופר׳, זו אות ו', שהיתה עולה על כל האותיות, וחוקקת אותן, כמו שנאמר. משום שסוד אות ו' נקראת ׳קול השופר׳, ומשום כך כתוב ׳ראים׳. וכששמעו, לא שמעו אלא קול דבור אחד, שכתוב (דברים ד׳:י״ב) ׳קול דברים אתם שמעים׳ (דברים ד, יב) - אותו הקול הנקרא ׳דברים׳, שהוא היה אומר דבר לבדו.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה בבראשית מאמר פח, ו (נב:) - התאמה חלקית וכל דא לשמור את דרך עץ החיים. הכתוב נדרש על אדם הראשון, שהשכינם הא"ל יתברך שם כדי שלא יכנס לגן עדן. ונדרש ג"כ על בני העולם, כי עשה האלהי"ם אלה הממונים על העונשים, ליסר בני אדם…
אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר פח, ו (נב:) - התאמה חלקית ת"ח בקדמיתא מה כתיב וירא וגו' הנה שהיתה מעלתם גדולה קודם שחטאו אף אם לא נתקרבו להר סיני שפסקה זוהמתן שם. ממעלתם אחר שחטאו בעגל להורות שירדו יותר ממה שהיו קודם קרבתם להר סיני:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: