ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 51: יתרו בהמשכו - ׳אנכי׳ ככלל זכור ושמור ויציאת האותיות מן הבוצינא בסיני › פיסקה 10

אות ו' העולה על כל האותיות - חוקקת ומעטרת אותן מסוד הבוצינא

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳אנכי׳ ככלל זכור ושמור ויציאת האותיות מן הבוצינא בסיני · מאמר 51 · פיסקה 10

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי כַּד הֲווֹ נָפְקֵי אִלֵּין אַתְוָון בְּרָזָא דִּכְלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָא, בְּרִירָן מְחַקְּקָן. חַד אָת הֲוָה סָלֵיק עֲלַיְיהוּ, דְּהֲוָה רָשֵׁים וְגָלֵיף לְהַנֵּי אַתְוָון, וּמְעַטֵר לוֹן, וְהַהוּא אָת אָזֵיל בְּכוּלְּהוּ, מֵרָזָא דְּבוּצִינָא אִתְגְּלֵיף. וְהַהוּא אָת אִיהוּ אוֹת ו', דְּהוּא סָלֵיק עַל כָּל אַתְוָון אָחֳרָנִין, וְגָלֵיף לוֹן עַל כֹּלָּא.

תרגום

וּבֹא רְאֵה, כְּשֶׁהָיוּ יוֹצְאוֹת אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה בְּסוֹד הַכְּלָלוּת שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה, בְּרוּרוֹת חֲקוּקוֹת. אוֹת אַחַת הָיְתָה עוֹלָה עֲלֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה מְסַמֶּנֶת וְחוֹקֶקֶת אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה, וּמְעַטֶּרֶת אוֹתָן, וְאוֹתָהּ הָאוֹת הוֹלֶכֶת בְּכֻלָּן, מִסּוֹד הַבּוּצִינָא נֶחְקְקָה. וְאוֹתָהּ הָאוֹת הִיא אוֹת ו', שֶׁהִיא עוֹלָה עַל כָּל שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת, וְחוֹקֶקֶת אוֹתָן עַל הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי כד הוו נפקי אלין אתוון ברזא דכללא דדכר ונוקבא, ברירן מחקקן. חד את הוה סליק עלייהו, דהוה רשים וגליף להני אתוון, ומעטר לון, וההוא את אזיל בכולהו, מרזא דבוצינא אתגליף. וההוא את איהו אות ו', דהוא סליק על כל אתוון אחרנין, וגליף לון על כלא.

התרגום: ובא ראה, כשהיו יוצאות אותיות אלה בסוד הכללות של זכר ונקבה, ברורות חקוקות. אות אחת היתה עולה עליהן, שהיתה מסמנת וחוקקת אותיות אלה, ומעטרת אותן, ואותה האות הולכת בכלן, מסוד הבוצינא נחקקה. ואותה האות היא אות ו', שהיא עולה על כל שאר האותיות, וחוקקת אותן על הכל.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים