ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 50: יתרו בהמשכו - שלש הרוחות בשלשת השמות והרקיע הסתום שעל ראשי החיות › פיסקה 2

׳על׳ המקום הטמון - תוספת זיו לקרני החיות בהסתכלות הכבוד

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - שלש הרוחות בשלשת השמות והרקיע הסתום שעל ראשי החיות · מאמר 50 · פיסקה 2

לשון הזוהר

׳עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת׳ - עַל: הַהוּא אֲתַר טָמִיר וְגָנִיז. דְּהַהוּא רוּחָא עִילָּאָה שַׁרְיָא עֲלוֹי, כָּלְהוֹ מִסְתַּכְּלָן לְגַבֵּיהּ, לְאִתּוֹסְפָא זִיוָא. וּמֵהַהוּא זִיוָא, אִתּוֹסַף זִיוָא אִינוּן קַרְנֵי הַחַיּוֹת. וְאִינוּן זִיוָא דְּלָהֵיט וְנָצֵיץ, לְפוּם אִסְתַּכְּלוּתָא דִּיְקָרָא, דְּהַהוּא רוּחַ אָחֳרָא, דְּנָפֵיק מֵהַאי רוּחַ קַדְמָאָה, דְּאִיהוּ טָמִיר וְגָנִיז בִּגְנִיזוּ יְקָרָא.

תרגום

׳עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת׳ (יחזקאל א, כ) - ׳עַל׳: אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַטָּמוּן וְהַגָּנוּז. שֶׁאוֹתָהּ הָרוּחַ הָעֶלְיוֹנָה שׁוֹרָה עָלָיו, כֻּלָּן מִסְתַּכְּלוֹת אֵלָיו, לְהוֹסִיף זִיו. וּמֵאוֹתוֹ הַזִּיו, נוֹסָף זִיו לְקַרְנֵי הַחַיּוֹת. וְהֵן זִיו לוֹהֵט וְנוֹצֵץ, לְפִי הִסְתַּכְּלוּת הַכָּבוֹד, שֶׁל אוֹתָהּ הָרוּחַ הָאַחֶרֶת, הַיּוֹצֵאת מֵרוּחַ רִאשׁוֹנָה זוֹ, שֶׁהִיא טְמוּנָה וּגְנוּזָה בִּגְנִיזַת הַכָּבוֹד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳על אשר יהיה שם הרוח ללכת׳ - על: ההוא אתר טמיר וגניז. דההוא רוחא עילאה שריא עלוי, כלהו מסתכלן לגביה, לאתוספא זיוא. ומההוא זיוא, אתוסף זיוא אינון קרני החיות. ואינון זיוא דלהיט ונציץ, לפום אסתכלותא דיקרא, דההוא רוח אחרא, דנפיק מהאי רוח קדמאה, דאיהו טמיר וגניז בגניזו יקרא.

התרגום: ׳על אשר יהיה שם הרוח ללכת׳ (יחזקאל א, כ) - ׳על׳: אותו המקום הטמון והגנוז. שאותה הרוח העליונה שורה עליו, כלן מסתכלות אליו, להוסיף זיו. ומאותו הזיו, נוסף זיו לקרני החיות. והן זיו לוהט ונוצץ, לפי הסתכלות הכבוד, של אותה הרוח האחרת, היוצאת מרוח ראשונה זו, שהיא טמונה וגנוזה בגניזת הכבוד.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: