׳קדוש׳ ׳רחום׳ ׳חנון׳ - כנויים תלויים המכסים על השמות שבפנים
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - שלש הרוחות בשלשת השמות והרקיע הסתום שעל ראשי החיות · מאמר 50 · פיסקה 17
לשון הזוהר
רָקִיעַ דָּא תַּלְיָין בֵּיהּ תְּלַת שְׁמָהָן לְעֵילָא, כְּמָא דְּמִתְפָּרְשָׁא לְתַתָּא, קָדוֹשׁ, רַחוּם, חַנּוּן, כִּנּוּי שְׁמָהָן קַדִּישִׁין. סְתִימִין לְעֵילָא בְּרָזָא דִלְתַתָּא, כֹּלָּא כְּגַוְּונָא דָּא מִן דָּא. אִלֵּין שְׁמָהָן, גּוֹ רָזֵי מְהֵימְנוּתָא רָזָא דִילְּהוֹן. כָּל אִינוּן כִּנּוּי שְׁמָהָן, תַּלְיָין בְּרָזָא דִשְׁמָהָן קַדִּישִׁין אִלֵּין, דְּאִיקְּרוֹן חֵיוָן ו טְמִירִין, מְחַפְיָין עַל שְׁמָהָן דִּלְגָאו, וּמְעַפְפָן בְּאִלֵּין, וְאִתְחַפְיָין בְּאִלֵּין. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיקְּרֵי בְּהוּ. וְדָא אִיהוּ דִכְתִיב, (שיר השירים ה׳:ג׳) ׳פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי׳, לְאִתְתַּקְנָא לְגַבָּה.
תרגום
בְּרָקִיעַ זֶה תְּלוּיִים בּוֹ שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּפְרָדוֹת לְמַטָּה, ׳קָדוֹשׁ׳, ׳רַחוּם׳, ׳חַנּוּן׳, כִּנּוּיֵי שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים. סְתוּמִים לְמַעְלָה בְּסוֹד שֶׁלְּמַטָּה, הַכֹּל כָּעֵין זֶה מִזֶּה. שֵׁמוֹת אֵלֶּה, בְּתוֹךְ סוֹדוֹת הָאֱמוּנָה סוֹדָם. כָּל אוֹתָם כִּנּוּיֵי הַשֵּׁמוֹת, תְּלוּיִים בְּסוֹד הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, הַנִּקְרָאִים ׳חַיּוֹת׳ טְמוּנוֹת, מְכַסּוֹת עַל הַשֵּׁמוֹת שֶׁבִּפְנִים, וְעָפוֹת בְּאֵלֶּה, וּמִתְכַּסּוֹת בְּאֵלֶּה. הקב"ה נִקְרָא בָּהֶם. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שיר השירים ה׳:ג׳) ׳פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי׳, לְהִתְתַּקֵּן אֵלֶיהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רקיע דא תליין ביה תלת שמהן לעילא, כמא דמתפרשא לתתא, קדוש, רחום, חנון, כנוי שמהן קדישין. סתימין לעילא ברזא דלתתא, כלא כגוונא דא מן דא. אלין שמהן, גו רזי מהימנותא רזא דילהון. כל אינון כנוי שמהן, תליין ברזא דשמהן קדישין אלין, דאיקרון חיון ו טמירין, מחפיין על שמהן דלגאו, ומעפפן באלין, ואתחפיין באלין. קודשא בריך הוא איקרי בהו. ודא איהו דכתיב, (שיר השירים ה׳:ג׳) ׳פשטתי את כתנתי׳, לאתתקנא לגבה.
התרגום: ברקיע זה תלויים בו שלשה שמות למעלה, כמו שנפרדות למטה, ׳קדוש׳, ׳רחום׳, ׳חנון׳, כנויי שמות קדושים. סתומים למעלה בסוד שלמטה, הכל כעין זה מזה. שמות אלה, בתוך סודות האמונה סודם. כל אותם כנויי השמות, תלויים בסוד השמות הקדושים האלה, הנקראים ׳חיות׳ טמונות, מכסות על השמות שבפנים, ועפות באלה, ומתכסות באלה. הקב"ה נקרא בהם. וזהו שכתוב, (שיר השירים ה׳:ג׳) ׳פשטתי את כתנתי׳, להתתקן אליה.