ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 5: בראשית בהמשכו - סוד אותיות השם הקדוש, פגימת הסיהרא, והמאריך באחד › פיסקה 9

עשרה מלכים שהאריכו לירושלים - וברעת העשירי ׳כי ינטו צללי ערב׳

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - סוד אותיות השם הקדוש, פגימת הסיהרא, והמאריך באחד · מאמר 5 · פיסקה 9

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, עַד דַּהֲווֹ בִּיְרוּשָׁלִַם לְתַתָּא, עֲשָׂרָה מַלְכִין רַשִּׁיעִין, לָא אִתְחָרְבַת, וְלָא אִסְתַּלַּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִינָהּ, וּמִירוּשָׁלַיִם דִּלְעֵילָא, דְּאִיהִי עֲשִׂירָאָה, וּשְׁבִיעָאָה אִתְקְרִיאַת. וְאִינוּן עֲשָׂרָה מַלְכִין דִּלְתַתָּא: רְחַבְעָם. אֲבִיָה. יְהוֹרָם. אֲחַזְיָהוּ. אָחָז. מְנַשֶּׁה. אָמוֹן. יְהוֹאָחָז. יְהוֹיָקִים. יְהוֹיָכִין. וְכַד הֲוָה עֲשִׂירָאָה דִּבְהוֹ בִּישׁ וְלָא אִתְדַּבַּק בְּאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין יָהֵיב אַתְרָא לְסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, לְשַׁלְטָאָה עֲלֵיהּ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם. וּכְדֵין שְׁכִינְתָּא אִיסְתַּלְּקַת, וְיִשְׂרָאֵל דַּהֲווֹ בִּירוּשָׁלַיִם גָּלוּ. עַל דָּא כְּתִיב (ירמיהו ו׳:ד׳) ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה׳ יוֹם, דָּא הוּא חֶסֶד עִילָּאָה, דְּאִיקְּרֵי יוֹם. ׳כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב׳ - דָּא רָזָא דִשְׂמָאלָא, דְּשָׁרֵי לְשַׁלְטָאָה, דְּהָא מֵהָכָא אָתֵי חֵילָא לְסִטְרָא דִשְׂמָאלָא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה, עֲשָׂרָה מְלָכִים רְשָׁעִים, לֹא נֶחְרְבָה, וְלֹא הִסְתַּלֵּק הקב"ה מִמֶּנָּה, וּמִירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהִיא עֲשִׂירִית, וּשְׂבִיעִית נִקְרֵאת. וְהֵם עֲשָׂרָה מְלָכִים שֶׁלְּמַטָּה: רְחַבְעָם. אֲבִיָּה. יְהוֹרָם. אֲחַזְיָהוּ. אָחָז. מְנַשֶּׁה. אָמוֹן. יְהוֹאָחָז. יְהוֹיָקִים. יְהוֹיָכִין. וּכְשֶׁהָיָה הָעֲשִׂירִי שֶׁבָּהֶם רַע וְלֹא נִדְבַּק בַּתּוֹרָה, אָז נִתַּן מָקוֹם לְצַד הַשְּׂמֹאל, לִשְׁלֹט עָלָיו, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם. וְאָז הַשְּׁכִינָה הִסְתַּלְּקָה, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם גָּלוּ. עַל זֶה כָּתוּב (ירמיהו ו׳:ד׳) ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה׳ (ירמיה ו, ד) - יוֹם, זֶה הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁנִּקְרָא יוֹם. ׳כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב׳ - זֶה סוֹד הַשְּׂמֹאל, שֶׁמַּתְחִיל לִשְׁלֹט, שֶׁהֲרֵי מִכָּאן בָּא כֹּחַ לְצַד הַשְּׂמֹאל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, עד דהוו בירושלם לתתא, עשרה מלכין רשיעין, לא אתחרבת, ולא אסתלק קודשא בריך הוא מינה, ומירושלים דלעילא, דאיהי עשיראה, ושביעאה אתקריאת. ואינון עשרה מלכין דלתתא: רחבעם. אביה. יהורם. אחזיהו. אחז. מנשה. אמון. יהואחז. יהויקים. יהויכין. וכד הוה עשיראה דבהו ביש ולא אתדבק באורייתא, כדין יהיב אתרא לסטרא דשמאלא, לשלטאה עליה, ועל ירושלים. וכדין שכינתא איסתלקת, וישראל דהוו בירושלים גלו. על דא כתיב (ירמיהו ו׳:ד׳) ׳אוי לנו כי פנה׳ יום, דא הוא חסד עילאה, דאיקרי יום. ׳כי ינטו צללי ערב׳ - דא רזא דשמאלא, דשרי לשלטאה, דהא מהכא אתי חילא לסטרא דשמאלא.

התרגום: בא וראה, כל זמן שהיו בירושלים שלמטה, עשרה מלכים רשעים, לא נחרבה, ולא הסתלק הקב"ה ממנה, ומירושלים שלמעלה, שהיא עשירית, ושביעית נקראת. והם עשרה מלכים שלמטה: רחבעם. אביה. יהורם. אחזיהו. אחז. מנשה. אמון. יהואחז. יהויקים. יהויכין. וכשהיה העשירי שבהם רע ולא נדבק בתורה, אז נתן מקום לצד השמאל, לשלט עליו, ועל ירושלים. ואז השכינה הסתלקה, וישראל שהיו בירושלים גלו. על זה כתוב (ירמיהו ו׳:ד׳) ׳אוי לנו כי פנה׳ (ירמיה ו, ד) - יום, זה הוא חסד עליון, שנקרא יום. ׳כי ינטו צללי ערב׳ - זה סוד השמאל, שמתחיל לשלט, שהרי מכאן בא כח לצד השמאל.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בויחי מאמר מא, ד (רל.) - התאמה חלקית ת"ח כד אתחרב וכו': בוא וראה, כשנחרב בית המקדש, בעת שנשרף זמן מנחה היה, ועל כן כתוב, אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב , מהו צללי ערב, ומשיב הם מקטרגי העולם ורוגז הדינים…

לכל המפרשים על פיסקה זו