עשרה מאמרות הכלולים באחד - וראשי תבות אהו"ה שבהם נבראו שמים וארץ
זוהר חדש · בראשית בהמשכו - סוד אותיות השם הקדוש, פגימת הסיהרא, והמאריך באחד · מאמר 5 · פיסקה 17
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּלָלָא דְאוֹרָיְיתָא בְּהַאי קְרָא רְמִיזִין, וּכְלָלָא דְּכל אִינוּן אֲמִירָן, דְּאִתְבְּרֵי בְּהוֹן עָלְמָא, בְּאֶחָד רְמִיזִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כ״ג:י״ג) ׳וְהוּא בְּאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְתָה וַיָּעַשׂ׳. וּבְהוֹן אִתְבְּרֵי עָלְמָא. וְעַל דָּא תָּנִינָן, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם וכו'. וְאוֹקִימְנָא דְּכָלְהוֹ י', וְכָלְהוֹ כְּלִילָן בִּקְרָא קַדְמָאָה דְּאוֹרָיְיתָא. י (בראשית א׳:א׳) בְּרֵאשִׁית ׳בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳, רָאשֵׁי תֵיבוֹת אהו"ה, דְּבֵיהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא. א"ה, בֵּיהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָא. ו"ה, בֵּיהּ אִתְבְּרִיאַת אַרְעָא, וְכָל מַה דְּאִית בָּהּ. וְהוּא יָהֵיב תֵּיאוּבְתָּא בְּכָל אִילָנִין וְעִשְּׂבִין דִּי בְאַרְעָא. וְהוּא מַה דַּאֲמָרוּ, אֵין לְךָ עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב מִלְּמַטָה שֶׁאֵין עָלָיו מַלְאָךְ מִלְּמַעְלָה שֶׁמַּכֶּה ׳אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ׳ גְּדַל. שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל״ח:ל״ג) ׳הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ׳.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, כְּלַל הַתּוֹרָה בְּמִקְרָא זֶה רְמוּזִים, וּכְלַל כָּל אוֹתָם הַמַּאֲמָרוֹת, שֶׁנִּבְרָא בָּהֶם הָעוֹלָם, בְּ ׳אֶחָד׳ רְמוּזִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (איוב כ״ג:י״ג) ׳וְהוּא בְּאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְתָה וַיָּעַשׂ׳ (איוב כג, יג) - וּבָהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם וְכוּ'. וּבֵאַרְנוּ שֶׁכֻּלָּם י, ׳וְכֻלָּם כְּלוּלִים בַּמִּקְרָא הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה. י׳ (בראשית א׳:א׳) ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ (בראשית א, א) - רָאשֵׁי תֵּבוֹת אהו"ה, שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. א"ה - בּוֹ נִבְרְאוּ הַשָּׁמַיִם. ו"ה - בּוֹ נִבְרְאָה הָאָרֶץ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ. וְהוּא נוֹתֵן תְּשׂוּקָה בְּכָל הָעֵצִים וְהָעֲשָׂבִים שֶׁבָּאָרֶץ. וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ, אֵין לְךָ עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין עָלָיו מַלְאָךְ מִלְּמַעְלָה שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ ׳וְאוֹמֵר לוֹ׳ גְּדַל. שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל״ח:ל״ג) ׳הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ׳ (איוב לח, לג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כללא דאורייתא בהאי קרא רמיזין, וכללא דכל אינון אמירן, דאתברי בהון עלמא, באחד רמיזין. הדא הוא דכתיב, (איוב כ״ג:י״ג) ׳והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׳. ובהון אתברי עלמא. ועל דא תנינן, בעשרה מאמרות נברא העולם וכו'. ואוקימנא דכלהו י', וכלהו כלילן בקרא קדמאה דאורייתא. י (בראשית א׳:א׳) בראשית ׳ברא אלהים את השמים ואת הארץ׳, ראשי תיבות אהו"ה, דביה אתבריאו שמיא וארעא. א"ה, ביה אתבריאו שמיא. ו"ה, ביה אתבריאת ארעא, וכל מה דאית בה. והוא יהיב תיאובתא בכל אילנין ועשבין די בארעא. והוא מה דאמרו, אין לך עשב ועשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה שמכה ׳אותו ואומר לו׳ גדל. שנאמר (איוב ל״ח:ל״ג) ׳הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׳.
התרגום: בא וראה, כלל התורה במקרא זה רמוזים, וכלל כל אותם המאמרות, שנברא בהם העולם, ב ׳אחד׳ רמוזים. זהו שכתוב, (איוב כ״ג:י״ג) ׳והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׳ (איוב כג, יג) - ובהם נברא העולם. ועל זה שנינו, בעשרה מאמרות נברא העולם וכו'. ובארנו שכלם י, ׳וכלם כלולים במקרא הראשון של התורה. י׳ (בראשית א׳:א׳) ׳בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׳ (בראשית א, א) - ראשי תבות אהו"ה, שבו נבראו שמים וארץ. א"ה - בו נבראו השמים. ו"ה - בו נבראה הארץ, וכל מה שיש בה. והוא נותן תשוקה בכל העצים והעשבים שבארץ. והוא מה שאמרו, אין לך עשב ועשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה שמכה אותו ׳ואומר לו׳ גדל. שנאמר (איוב ל״ח:ל״ג) ׳הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׳ (איוב לח, לג).
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בתרומה מאמר סא, ה (קסא.) - התאמה חלקית בראשית ברא וגומר אסתכל בה כח הבינה ואורה באה אל הת"ת אל בחינה זו ומוציא הויה זו אל מציאות ההגלות וכן כולם והתקרב הת"ת אל הבינה לשאוב כח להתפשט אמ' אצלו אמון: כל מלה ומלה לא…
שמן ששון: מן המקבילה בהקדמה מאמר לד, יד (יד:) כי הכלה הכלולה מקום מוחותיה בת"ת שבת"ת וזרועותיה וכו'. פירוש, בת"ת שבת"ת, שז"א נקרא ת"ת, ולאו דוקא בת"ת דז"א שגם בחו"ג מקומה ומחג"ת מקום מוחותיה. וכן כתב לעיל בד"א ע"ד ד"ה ודע על התיקונים.…
נזר ישראל: מן המקבילה בהקדמה מאמר לד, יד (יד:) בראשית ברא אלהי"ם א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ, ראשי תיבין אהו"ה, דביה אתבריאי שמיא וארעא. א"ה ביה אתבריאו שמיא וכל מה דאית בהון, ו"ה ביה איתבריאו ארעא וכל מה דאית בה כו'. כי א' בציור יו"ד. וזהו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: