ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 5: בראשית בהמשכו - סוד אותיות השם הקדוש, פגימת הסיהרא, והמאריך באחד › פיסקה 15

המאריך באחד מאריכין לו ימיו - להמשיך לדל"ת ברכות משש הצדדים

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - סוד אותיות השם הקדוש, פגימת הסיהרא, והמאריך באחד · מאמר 5 · פיסקה 15

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתַר, דְּכָל יוֹמִין וּשְׁנִין דְּעָלְמָא בֵּיהּ תָּלְיָין, בְּרָזָא דְּאִינוּן דַּרְגִּין דִּרְמִיזִין בְּאֶחָד, וְאִינוּן עֲשָׂרָה, וְכָלְהוֹ חָד, וְאִתְעָרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָיא וַאֲמָרוּ וּבְדל"ת, וְשַׁפִּיר, בְּגִין דְּהַאי אַתְרָא דְּדל"ת הִיא, וְלֵית לָהּ נְהוֹרָא מִדִּילָהּ, וּבְעֵי בַּר נָשׁ לַאֲרָכָא בָּהּ, וּלְאַמְשָׁכָא לָהּ בִּרְכָאן, מֵאִינוּן שִׁית סִטְרִין, שִׁית בְּנִין עִלָּאִין עַל יְדֵי דְּצַדִּיק. וְאִינוּן שִׁית סִטְרִין רְמִיזִין בְּח' בְּרָזָא דִתְמַנְיָא. שִׁית אִלֵּין, וּתְרֵין לְעֵילָא חָכְמָה וּבִינָה, אַבָּא וְאִימָּא לְאוֹסָפָא וּלְאַכְלָלָא לְהוֹ לְעֵילָא, וּלְמֵיהַב לְהוֹ בִּרְכָאן מֵאַבָּא וְאִמָּא עִלָּאָה. דְּהָא לָא שַׁרְיָא טִיבוּ דְּעַתִּיקָא, אֶלָּא בַּאֲתַר דִּשְׁלִים, בַּאֲתַר דְּאִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ג׳:י״א) ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלמֹה וְגו'׳, בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ וְגו', בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ דַּיְיקָא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. מַה הַטַּעַם. מִשּׁוּם שֶׁהוּא מָקוֹם, שֶׁכָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁל הָעוֹלָם בּוֹ תְּלוּיִים, בְּסוֹד אוֹתָן דַּרְגּוֹת הָרְמוּזוֹת בְּ׳אֶחָד׳, וְהֵן עֶשֶׂר, וְכֻלָּן אֶחָד, וְהֵעִירוּ עַל זֶה הַחַבְרַיָּא וְאָמְרוּ 'ובדל"ת', וְיָפֶה, מִשּׁוּם שֶׁמָּקוֹם זֶה הוּא דל"ת, וְאֵין לָהּ אוֹר מִשֶּׁלָּהּ, וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַאֲרִיךְ בָּהּ, וּלְהַמְשִׁיךְ לָהּ בְּרָכוֹת, מֵאוֹתָם שֵׁשׁ צְדָדִים, שִׁשָּׁה בָּנִים עֶלְיוֹנִים עַל יְדֵי הַצַּדִּיק. וְהֵם שֵׁשׁ צְדָדִים רְמוּזִים בְּח׳ בְּסוֹד הַשְּׁמוֹנֶה. שֵׁשׁ אֵלֶּה, וּשְׁתַּיִם לְמַעְלָה חָכְמָה וּבִינָה, אַבָּא וְאִמָּא, לְהוֹסִיף וּלְהַכְלִיל אוֹתָם לְמַעְלָה, וְלָתֵת לָהֶם בְּרָכוֹת מֵאַבָּא וְאִמָּא עֶלְיוֹנִים. שֶׁהֲרֵי לֹא שׁוֹרֶה טוּב הָעַתִּיקָא, אֶלָּא בְּמָקוֹם שָׁלֵם, בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָא זָכָר וּנוּקְבָּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שיר השירים ג׳:י״א) ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹ'׳, בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וְגוֹ', בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ בְּדַיְקָנוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. מאי טעמא. בגין דאיהו אתר, דכל יומין ושנין דעלמא ביה תליין, ברזא דאינון דרגין דרמיזין באחד, ואינון עשרה, וכלהו חד, ואתערו ביה חברייא ואמרו ובדל"ת, ושפיר, בגין דהאי אתרא דדל"ת היא, ולית לה נהורא מדילה, ובעי בר נש לארכא בה, ולאמשכא לה ברכאן, מאינון שית סטרין, שית בנין עלאין על ידי דצדיק. ואינון שית סטרין רמיזין בח' ברזא דתמניא. שית אלין, ותרין לעילא חכמה ובינה, אבא ואימא לאוספא ולאכללא להו לעילא, ולמיהב להו ברכאן מאבא ואמא עלאה. דהא לא שריא טיבו דעתיקא, אלא באתר דשלים, באתר דאשתכח דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב, (שיר השירים ג׳:י״א) ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וגו'׳, ביום חתונתו וגו', ביום חתונתו דייקא.

התרגום: בא וראה, כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. מה הטעם. משום שהוא מקום, שכל הימים והשנים של העולם בו תלויים, בסוד אותן דרגות הרמוזות ב׳אחד׳, והן עשר, וכלן אחד, והעירו על זה החבריא ואמרו 'ובדל"ת', ויפה, משום שמקום זה הוא דל"ת, ואין לה אור משלה, וצריך האדם להאריך בה, ולהמשיך לה ברכות, מאותם שש צדדים, ששה בנים עליונים על ידי הצדיק. והם שש צדדים רמוזים בח׳ בסוד השמונה. שש אלה, ושתים למעלה חכמה ובינה, אבא ואמא, להוסיף ולהכליל אותם למעלה, ולתת להם ברכות מאבא ואמא עליונים. שהרי לא שורה טוב העתיקא, אלא במקום שלם, במקום שנמצא זכר ונוקבא. זהו שכתוב, (שיר השירים ג׳:י״א) ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וגו'׳, ביום חתנתו וגו', ביום חתנתו בדיקנות.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה באמור מאמר לה, ד (צח.) - התאמה חלקית ה"ג ואעטרת ליה פקודא בתר דא וכו' וצריך לקרבא ליה כגוונא דתוספת כתובה ומתנה וכו' בח"י דף ס"ד ויש להרבות בשמחה בי"ט ב' של גליות כי י"ט ב' הוא כמו המוסיף לכלם מתנות כמ"ש בזוהר וצריך…

הסולם: מן המקבילה באמור מאמר לה, ד (צח.) - התאמה חלקית תא חזי חבריא וכו': בוא וראה, החברים מתקנים בלילה הזה תכשיטים לכלה שהיא המלכות, ומעטרים אותה בעטרות אל המלך. ומי מתקן את המלך, שהוא ז"א, בלילה הזה, שימצא עם הכלה, להזדווג עם…

לכל המפרשים על פיסקה זו