׳קרוע אקרע׳ - קריעת הפורפירא ושליטת השפחה עד עלית המושיעים
זוהר חדש · בראשית בהמשכו - סוד אותיות השם הקדוש, פגימת הסיהרא, והמאריך באחד · מאמר 5 · פיסקה 11
לשון הזוהר
בְּגִין כַּךְ כְּתִיב (מלכים א י״א:י״א) ׳קָרוֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה׳, דָּא רָזָא, דְּמַלְכָּא בָּזַע פּוּרְפִּירָא דִילֵיהּ, דְּהָא מַמְלָכָה עֲלֵיהּ דִּשְׁלֹמֹה הִיא, וְאִמֵּיהּ אִיקְּרֵי, וְדָא בַּת שֶׁבַע. וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב, (משלי ל׳:כ״ג) ׳תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ׳ ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳. תָּא חֲזֵי, הַאי עֶבֶד לָא אִתְיְהֵיב לֵיהּ מַלְכוּת, אֶלָּא מֵהָכָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ׳, וּכְדֵין שַׁרְיָא שִׁפְחָה לְשַׁלְטָאָה. תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב קָרוֹעַ, וּלְבָתַר אֶקְרַע. קָרוֹעַ זְעֵיר, דְּאִיתְקְרַע מִמֵּילָא, בְּגִין דְּהַהוּא שַׁעֲתָא שַׁרְיָיא סִיהֲרָא לְאִתְפָּגְמָא. וּלְבָתַר אֶקְרַע, דְּאִתְכַּסְּיָא בְּגָלוּתָא. וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאֲתָבָא שְׁכִינְתָּא לְאַתְרָאָה, וּלְיִשְׂרָאֵל לְאַתְרַיְיהוּ, וּלְאִתְפָּרְעָא מֵאִינוּן דְּסִטְרָא דִשְׂמָאלָא דְּעָאקוּ לוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (עובדיה א׳:כ״א) ׳וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט׳. וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים: צַדִּיק, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּהַר צִיּוֹן: רָזָא דְיָמִינָא. ׳לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו׳ - רָזָא דִשְׂמָאלָא.
תרגום
מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב (מלכים א י״א:י״א) ׳קָרוֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה׳ (מלכים א יא, יא) - זֶה סוֹד, שֶׁהַמֶּלֶךְ קָרַע אֶת פּוּרְפִּירָא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַמַּמְלָכָה עָלָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה הִיא, וְאִמּוֹ נִקְרֵאת כֵּן, וְזוֹ בַּת שֶׁבַע. ׳וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ׳. בִּגְלַל כָּךְ כָּתוּב, (משלי ל׳:כ״ג) ׳תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ׳ - ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳ (משלי ל, כג) - בֹּא וּרְאֵה, עֶבֶד זֶה לֹא נִתְּנָה לוֹ מַלְכוּת, אֶלָּא מִכָּאן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ׳ - וְאָז מַתְחִילָה הַשִּׁפְחָה לִשְׁלֹט. בֹּא וּרְאֵה, בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב ׳קָרוֹעַ׳, וְאַחַר כָּךְ ׳אֶקְרַע׳. ׳קָרוֹעַ׳ - קָטָן, שֶׁנִּקְרַע מֵעַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַתְחִילָה הַסִּיהֲרָא לְהִתְפַּגֵּם. וְאַחַר כָּךְ ׳אֶקְרַע׳, שֶׁנִּתְכַּסֵּית בַּגָּלוּת. וְעָתִיד הקב"ה לְהָשִׁיב אֶת הַשְּׁכִינָה לִמְקוֹמָהּ, וְאֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָם, וּלְהִפָּרַע מֵאוֹתָם שֶׁמִּצַּד הַשְּׂמֹאל שֶׁהֵצִיקוּ לָהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (עובדיה א׳:כ״א) ׳וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט׳ (עובדיה א, כא) - ׳וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים׳ - צַדִּיק, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳בְּהַר צִיּוֹן׳ - סוֹד הַיָּמִין. ׳לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו׳ - סוֹד הַשְּׂמֹאל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין כך כתיב (מלכים א י״א:י״א) ׳קרוע אקרע את הממלכה׳, דא רזא, דמלכא בזע פורפירא דיליה, דהא ממלכה עליה דשלמה היא, ואמיה איקרי, ודא בת שבע. ונתתיה לעבדך. בגין כך כתיב, (משלי ל׳:כ״ג) ׳תחת עבד כי ימלך׳ ׳ושפחה כי תירש גבירתה׳. תא חזי, האי עבד לא אתיהיב ליה מלכות, אלא מהכא, הדא הוא דכתיב ׳ונתתיה לעבדך׳, וכדין שריא שפחה לשלטאה. תא חזי, בקדמיתא כתיב קרוע, ולבתר אקרע. קרוע זעיר, דאיתקרע ממילא, בגין דההוא שעתא שרייא סיהרא לאתפגמא. ולבתר אקרע, דאתכסיא בגלותא. וזמין קודשא בריך הוא לאתבא שכינתא לאתראה, ולישראל לאתרייהו, ולאתפרעא מאינון דסטרא דשמאלא דעאקו לון. הדא הוא דכתיב, (עובדיה א׳:כ״א) ׳ועלו מושיעים בהר ציון לשפט׳. ועלו מושיעים: צדיק, וכנסת ישראל. בהר ציון: רזא דימינא. ׳לשפט את הר עשו׳ - רזא דשמאלא.
התרגום: משום כך כתוב (מלכים א י״א:י״א) ׳קרוע אקרע את הממלכה׳ (מלכים א יא, יא) - זה סוד, שהמלך קרע את פורפירא שלו, שהרי הממלכה עליו של שלמה היא, ואמו נקראת כן, וזו בת שבע. ׳ונתתיה לעבדך׳. בגלל כך כתוב, (משלי ל׳:כ״ג) ׳תחת עבד כי ימלך׳ - ׳ושפחה כי תירש גבירתה׳ (משלי ל, כג) - בא וראה, עבד זה לא נתנה לו מלכות, אלא מכאן, זהו שכתוב ׳ונתתיה לעבדך׳ - ואז מתחילה השפחה לשלט. בא וראה, בראשונה כתוב ׳קרוע׳, ואחר כך ׳אקרע׳. ׳קרוע׳ - קטן, שנקרע מעצמו, משום שבאותה שעה מתחילה הסיהרא להתפגם. ואחר כך ׳אקרע׳, שנתכסית בגלות. ועתיד הקב"ה להשיב את השכינה למקומה, ואת ישראל למקומם, ולהפרע מאותם שמצד השמאל שהציקו להם. זהו שכתוב, (עובדיה א׳:כ״א) ׳ועלו מושיעים בהר ציון לשפט׳ (עובדיה א, כא) - ׳ועלו מושיעים׳ - צדיק, וכנסת ישראל. ׳בהר ציון׳ - סוד הימין. ׳לשפט את הר עשו׳ - סוד השמאל.
מן המפרשים
רמ"א: וכדין שרייא שפחה לשלטאה. ע"ל דף ל"ג ע"ג שכתבתי עניין השפחה והעבד, וכשישראל רעים אז מתהפך המטה לנחש כדלקמן דף כא ע"ג, ואז כחות הדין שולטין ונקראת שפחה בישא יראה רעה, והיא תירש גבירתה היא המטרוניתא שאינה מושלת בעולם וגורמת פירוד…