ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 49: יתרו בהמשכו - החשמל התחתון והאופנים ומטטרו"ן הנושא את המחנות › פיסקה 7

׳רצוא ושוב׳ בשמות המתחלפים - כמבוע גנוז וכשמש בכתל

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - החשמל התחתון והאופנים ומטטרו"ן הנושא את המחנות · מאמר 49 · פיסקה 7

לשון הזוהר

(יחזקאל א׳:י״ד) ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳, נְהִירִין גְּנִיזִין גַּלְיָין, וּסְתָרִין קָיְימִין וְלָא קָיְימִין, נָהֲרִין וְלָא נָהֲרִין. זִמְנִין נָהֲרִין בְּהַאי גָּוָון, וּלְפוּם שַׁעֲתָא גָּוָון אָחֳרָא. הַשְׁתָּא שְׁמָא דָא, וּלְפוּם שַׁעֲתָא שְׁמָא אָחֳרָא. לֵית מַאן דְּיָכֵיל לְקָיְימָא בְּאִלֵּין נְהוֹרִין. יהו"ה, נְהִירוּ דְּאִסְתַּלַּק בִּשְׁמָא דָא, דְּכָלֵיל כָּל נְהוֹרִין בִּשְׁלִימוּ. וּלְפוּם שַׁעֲתָא, נָחֵית וְאִתְהַדַּר נְהִירוּ בְּגָוָון אוֹחֲרָא, וְאִסְתַּלַּק בִּשְׁמָא אָחֳרָא, אֱלֹהִי"ם. וּלְפוּם שַׁעֲתָא, אֵ"ל. וּלְפוּם שַׁעֲתָא, צְבָאוֹ"ת. וּלְפוּם שַׁעֲתָא שַׁדַּ"י. וְהָכֵי בְּכָל אִינוּן שְׁמָהָן דְּאִיקְּרֵי בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין דְּאִית אֲתַר גָּנִיז דְּנַפְקֵי מִנַּיְיהוּ, וּכְפוּם דְּאִיהוּ נְבִיעַ מִגּוֹ מַבּוּעָא גָּנִיז דְּאִתְגְּנִיז בֵּיהּ, הָכֵי אִתְחֲזֵי כָּל חַד. וְלֵית מַאן דְּיָקוּם בְּהוּ. וְרָזָא דָא מָנָא דְמַיָיא וְשִׁמְשָׁא, בְּכוֹתְלָא.

תרגום

(יחזקאל א׳:י״ד) ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳, מְאִירִים גְּנוּזִים גְּלוּיִים, וּסְתָרִים עוֹמְדִים וְלֹא עוֹמְדִים, מְאִירִים וְלֹא מְאִירִים. פְּעָמִים מְאִירִים בְּגֶוֶן זֶה, וּלְפִי שָׁעָה גֶּוֶן אַחֵר. עַכְשָׁו שֵׁם זֶה, וּלְפִי שָׁעָה שֵׁם אַחֵר. אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בָּאוֹרוֹת אֵלֶּה. הוי"ה, אוֹרָה שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת בְּשֵׁם זֶה, הַכּוֹלֵל כָּל הָאוֹרוֹת בִּשְׁלֵמוּת. וּלְפִי שָׁעָה, יוֹרֶדֶת וְחוֹזֶרֶת הָאוֹרָה בְּגֶוֶן אַחֵר, וּמִסְתַּלֶּקֶת בְּשֵׁם אַחֵר, אֱלֹהִי"ם. וּלְפִי שָׁעָה, אֵ"ל. וּלְפִי שָׁעָה, צְבָאוֹ"ת. וּלְפִי שָׁעָה שַׁדַּ"י. וְכֵן בְּכָל אוֹתָם הַשֵּׁמוֹת שֶׁנִּקְרָא בָּהֶם הקב"ה. וּמִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם גָּנוּז שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וּכְפִי שֶׁנּוֹבֵעַ מִתּוֹךְ הַמַּבּוּעַ הַגָּנוּז שֶׁגָּנוּז בּוֹ, כָּךְ נִרְאֶה כָּל אֶחָד. וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בָּהֶם. וְסוֹד זֶה, ׳מָן׳, ׳וּמַיִם׳, ׳וְשֶׁמֶשׁ בַּכֹּתֶל׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (יחזקאל א׳:י״ד) ׳והחיות רצוא ושוב׳, נהירין גניזין גליין, וסתרין קיימין ולא קיימין, נהרין ולא נהרין. זמנין נהרין בהאי גוון, ולפום שעתא גוון אחרא. השתא שמא דא, ולפום שעתא שמא אחרא. לית מאן דיכיל לקיימא באלין נהורין. יהו"ה, נהירו דאסתלק בשמא דא, דכליל כל נהורין בשלימו. ולפום שעתא, נחית ואתהדר נהירו בגוון אוחרא, ואסתלק בשמא אחרא, אלהי"ם. ולפום שעתא, א"ל. ולפום שעתא, צבאו"ת. ולפום שעתא שד"י. והכי בכל אינון שמהן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. ובגין דאית אתר גניז דנפקי מנייהו, וכפום דאיהו נביע מגו מבועא גניז דאתגניז ביה, הכי אתחזי כל חד. ולית מאן דיקום בהו. ורזא דא מנא דמייא ושמשא, בכותלא.

התרגום: (יחזקאל א׳:י״ד) ׳והחיות רצוא ושוב׳, מאירים גנוזים גלויים, וסתרים עומדים ולא עומדים, מאירים ולא מאירים. פעמים מאירים בגון זה, ולפי שעה גון אחר. עכשו שם זה, ולפי שעה שם אחר. אין מי שיכול לעמד באורות אלה. הוי"ה, אורה שמסתלקת בשם זה, הכולל כל האורות בשלמות. ולפי שעה, יורדת וחוזרת האורה בגון אחר, ומסתלקת בשם אחר, אלהי"ם. ולפי שעה, א"ל. ולפי שעה, צבאו"ת. ולפי שעה שד"י. וכן בכל אותם השמות שנקרא בהם הקב"ה. ומשום שיש מקום גנוז שיוצאים ממנו, וכפי שנובע מתוך המבוע הגנוז שגנוז בו, כך נראה כל אחד. ואין מי שיעמד בהם. וסוד זה, ׳מן׳, ׳ומים׳, ׳ושמש בכתל׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים