ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 49: יתרו בהמשכו - החשמל התחתון והאופנים ומטטרו"ן הנושא את המחנות › פיסקה 17

הנושא את מי שנושא אותו כארון - וזיעת החיות מהסתכלות בגנוז

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - החשמל התחתון והאופנים ומטטרו"ן הנושא את המחנות · מאמר 49 · פיסקה 17

לשון הזוהר

וְהַיְינוּ דִכְתִיב, (יחזקאל א׳:י״ט) ׳וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת׳ כו' ׳יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים׳. וְאִי אוֹפַנִּים רִבְעֵיהֶם דְּחַיּוֹת, אִצְטְרִיךְ לְמֵימַר וּבְלֶכֶת הָאוֹפַנִּים. אֶלָּא מִכָּאן דְּחַיּוֹת נָטְלִין לִדְנָטְלִין לוֹן, כְּגַוְונָא דָא אָרוֹן, נָטֵיל לְמַאן דְּנָטֵיל לֵיהּ. כָרְסְיָיא קַדִּישָׁא נְטָלַת לַחַיּוֹת. וְאִי אִיהִי נְטֵילַת לוֹן, זֵיעָא דְחַיּוֹת מִמָּה אִתְעֲבֵיד. אֶלָּא זֵיעָא דִילְּהוֹן, בְּאִסְתַּכְּלוּתָא לְמִינְדַע וּלְאִסְתַּכְּלָא וּלְאַדְבְּקָא, בַּמֶּה דְּטָמִיר וְגָנִיז, וְלָא יָכְלִין לְמֵיקַם בֵּיהּ. וְעַל דָּא אִיהוּ זֵיעָא דִּילְּהוֹן. אֲבָל כָּל אִינוּן דְּמִתְדַּבְּקָאן בִּקְדוּשָּׁה עִילָּאָה, אִינוּן נָטְלִין לְאִינוּן דְּנָטְלִין לוֹן. וְרָזָא דָא, ׳עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ׳.

תרגום

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (יחזקאל א׳:י״ט) ׳וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת (יחזקאל א, יט)׳ - וְכוּ׳ ׳יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים׳. וְאִם הָאוֹפַנִּים רִבְעֵיהֶם שֶׁל הַחַיּוֹת, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ׳וּבְלֶכֶת הָאוֹפַנִּים׳. אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהַחַיּוֹת נוֹשְׂאוֹת אֶת מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אוֹתָן, כְּעֵין זֶה הָאָרוֹן, נוֹשֵׂא אֶת מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ. הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ נוֹשֵׂא אֶת הַחַיּוֹת. וְאִם הוּא נוֹשֵׂא אוֹתָן, זֵיעַת הַחַיּוֹת מִמַּה נַּעֲשֵׂית. אֶלָּא זֵיעָתָן, בְּהִסְתַּכְּלוּת לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהִדָּבֵק, בְּמַה שֶּׁטָּמוּן וְגָנוּז, וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לַעֲמֹד בּוֹ. וְעַל זֶה זוֹ זֵיעָתָן. אֲבָל כָּל אוֹתָם הַנִּדְבָּקִים בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, הֵם נוֹשְׂאִים אֶת אוֹתָם הַנּוֹשְׂאִים אוֹתָם. וְסוֹד זֶה, ׳עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ (יחזקאל א, יז)׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והיינו דכתיב, (יחזקאל א׳:י״ט) ׳ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם, ובהנשא החיות׳ כו' ׳ינשאו האופנים׳. ואי אופנים רבעיהם דחיות, אצטריך למימר ובלכת האופנים. אלא מכאן דחיות נטלין לדנטלין לון, כגוונא דא ארון, נטיל למאן דנטיל ליה. כרסייא קדישא נטלת לחיות. ואי איהי נטילת לון, זיעא דחיות ממה אתעביד. אלא זיעא דילהון, באסתכלותא למינדע ולאסתכלא ולאדבקא, במה דטמיר וגניז, ולא יכלין למיקם ביה. ועל דא איהו זיעא דילהון. אבל כל אינון דמתדבקאן בקדושה עילאה, אינון נטלין לאינון דנטלין לון. ורזא דא, ׳על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו׳.

התרגום: וזהו שכתוב, (יחזקאל א׳:י״ט) ׳ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם, ובהנשא החיות (יחזקאל א, יט)׳ - וכו׳ ׳ינשאו האופנים׳. ואם האופנים רבעיהם של החיות, היה צריך לומר ׳ובלכת האופנים׳. אלא מכאן שהחיות נושאות את מי שנושא אותן, כעין זה הארון, נושא את מי שנושא אותו. הכסא הקדוש נושא את החיות. ואם הוא נושא אותן, זיעת החיות ממה נעשית. אלא זיעתן, בהסתכלות לדעת ולהסתכל ולהדבק, במה שטמון וגנוז, ואינן יכולות לעמד בו. ועל זה זו זיעתן. אבל כל אותם הנדבקים בקדשה עליונה, הם נושאים את אותם הנושאים אותם. וסוד זה, ׳על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו (יחזקאל א, יז)׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: