ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 49: יתרו בהמשכו - החשמל התחתון והאופנים ומטטרו"ן הנושא את המחנות › פיסקה 1

׳ודמות החיות מראיהם כגחלי אש׳ - שהשרפים מראה לדמות החיות

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - החשמל התחתון והאופנים ומטטרו"ן הנושא את המחנות · מאמר 49 · פיסקה 1

לשון הזוהר

(שם) ׳וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת וְגו'׳. וּדְמוּת, דְּיוּקְנָא דְּמִתְלַבְּשָׁן בְּחַד מִנַּיְיהוּ, דְּאִתְלַבַּשׁ בְּנוּרָא. וְאִיהוּ לָא חָזָא, אֶלָּא דְּיוּקְנָא חֵיזוּ שַׁמָּשֵׁי דְּגַחֲלֵי דְנוּרָא. ׳גַּחֲלֵי אֵשׁ׳, אִלֵּין אִינוּן דְּאִיקְּרוּן מַרְאֵיהֶם, חֵיזוּ דְּחֵיוָן, דִּבְהוֹ אִסְתַּכְּלָן לְמֶיחֱמֵי בְּחֵיזוּ. כְּמַרְאֵה דְּאַחֲזֵי כָּל גְּוָונִין, הָכֵי שְׂרָפִים, אִינוּן כְּמַרְאֵה לְאַחֲזָאָה בְּהוֹן דִּיוּקְנִין דְּחֵיוָן. בְּגִין דְּכוֹלָא אִתְלַבַּשׁ דָּא בְּדָא, וְדָא מַרְאֶה דְּדָא. אֲבָל ׳וּדְמוּת הַחַיּוֹת׳, לֹא אָמַר דְּיוּקְנָא דִּילְּהוֹן, וְלָא אִיצְטְרִיךְ, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא קָאָמַר כָּל דִּיוּקְנִין דִּילְּהוֹן. וְהָכָא אָמַר מֵאִינוּן דְּמוּת דִּלְּהוֹן דְּאִינוּן מַרְאוֹת דִּילְּהוֹן.

תרגום

(שם) ׳וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת וְגוֹ'׳. ׳וּדְמוּת׳, דְּמוּת הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּאַחַת מֵהֶן, שֶׁהִתְלַבְּשָׁה בָּאֵשׁ. וְהוּא לֹא רָאָה, אֶלָּא דְּמוּת מַרְאֵה מְשַׁמְּשׁוֹת שֶׁל גַּחֲלֵי הָאֵשׁ. גַּחֲלֵי אֵשׁ, אֵלֶּה הֵם הַנִּקְרָאִים ׳מַרְאֵיהֶם׳, מַרְאֵה הַחַיּוֹת, שֶׁבָּהֶן מִסְתַּכְּלוֹת לִרְאוֹת בְּמַרְאֶה. כְּמַרְאֶה הַמַּרְאֶה כָּל הַגְּוָנִים, כָּךְ שְׂרָפִים, הֵם כְּמַרְאֶה לְהַרְאוֹת בָּהֶם דְּמֻיּוֹת הַחַיּוֹת. מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל מִתְלַבֵּשׁ זֶה בָּזֶה, וְזֶה מַרְאֶה שֶׁל זֶה. אֲבָל ׳וּדְמוּת הַחַיּוֹת׳, לֹא אָמַר דְּמוּתָן, וְלֹא הֻצְרַךְ, שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה אָמַר כָּל דְּמֻיּוֹתֵיהֶן. וְכָאן אָמַר מֵאוֹתָן הַדְּמוּת שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵן מַרְאוֹתֵיהֶן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (שם) ׳ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות וגו'׳. ודמות, דיוקנא דמתלבשן בחד מנייהו, דאתלבש בנורא. ואיהו לא חזא, אלא דיוקנא חיזו שמשי דגחלי דנורא. ׳גחלי אש׳, אלין אינון דאיקרון מראיהם, חיזו דחיון, דבהו אסתכלן למיחמי בחיזו. כמראה דאחזי כל גוונין, הכי שרפים, אינון כמראה לאחזאה בהון דיוקנין דחיון. בגין דכולא אתלבש דא בדא, ודא מראה דדא. אבל ׳ודמות החיות׳, לא אמר דיוקנא דילהון, ולא איצטריך, דהא בקדמיתא קאמר כל דיוקנין דילהון. והכא אמר מאינון דמות דלהון דאינון מראות דילהון.

התרגום: (שם) ׳ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות וגו'׳. ׳ודמות׳, דמות המתלבשת באחת מהן, שהתלבשה באש. והוא לא ראה, אלא דמות מראה משמשות של גחלי האש. גחלי אש, אלה הם הנקראים ׳מראיהם׳, מראה החיות, שבהן מסתכלות לראות במראה. כמראה המראה כל הגונים, כך שרפים, הם כמראה להראות בהם דמיות החיות. משום שהכל מתלבש זה בזה, וזה מראה של זה. אבל ׳ודמות החיות׳, לא אמר דמותן, ולא הצרך, שהרי בתחלה אמר כל דמיותיהן. וכאן אמר מאותן הדמות שלהן שהן מראותיהן.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: