ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 48: יתרו בהמשכו - סוד אדם הכולל את הדמיות ורגלי החיות וגוני פניהן › פיסקה 5

ירידת נציצות החשמל ל ׳קרקע קטנה׳ - ועלית אבניה לשער הדרום

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סוד אדם הכולל את הדמיות ורגלי החיות וגוני פניהן · מאמר 48 · פיסקה 5

לשון הזוהר

חַשְׁמַל דָּא, מַקִּיף סְחוֹר סְחוֹר. נִצּוֹצִין דִּילֵיהּ נָחֲתִין לְתַתָּא, עַד הַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי קַרְקַע זְעֵירָא. וְתַמָּן בְּהַהוּא קַרְקַע, רָהֲטֵי כָּל זִינֵי אַבְנִין דִּבְדוֹלְחָא, וּמַרְגְּלָאן נְצִיצִין, וְאַבְנִין דְּבָרֶקֶת. וְכַד נָצֵיץ וְלָהֵיט נְהִירוּ דְּחַשְׁמַל, וְסָלֵיק וְנָחֵית, וּמִתְגַּפְּפָן אִינוּן ד' סִטְרִין דָּא עִם דָּא, נָהֵיר הַהוּא קַרְקַע זְעֵירָא, וְרָהֲטֵי אַבְנִין, וּמַרְגְּלָאן סָלְקִין, עַד דְּמָטָן לְגַבֵּי תַּרְעָא דְדָרוֹם. וְתַמָּן אוֹצְרִין סְתִימִין, וּפִיתְחָאן ד' מְאָה וְשִׁבְעִין, כְּחוּשְׁבַּן קַרְקַ"ע. וּגְלִיצוּ"ר מְמוּנֶה בְּהוּ.

תרגום

חַשְׁמַל זֶה, מַקִּיף מִסָּבִיב. נִיצוֹצוֹתָיו יוֹרְדִים לְמַטָּה, עַד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא ׳קַרְקַע קְטַנָּה׳. וְשָׁם בְּאוֹתוֹ הַקַּרְקַע, רָצִים כָּל מִינֵי אֲבָנִים שֶׁל בְּדֹלַח, וּמַרְגָּלִיּוֹת נוֹצְצוֹת, וַאֲבָנִים שֶׁל בָּרֶקֶת. וּכְשֶׁנּוֹצֶצֶת וְלוֹהֶטֶת אוֹרַת הַחַשְׁמַל, וְעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וּמִתְחַבְּקִים אוֹתָם אַרְבַּעַת הַצְּדָדִים זֶה עִם זֶה, מְאִירָה אוֹתָהּ הַקַּרְקַע הַקְּטַנָּה, וְרָצוֹת אֲבָנִים, וּמַרְגָּלִיּוֹת עוֹלוֹת, עַד שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל שַׁעַר הַדָּרוֹם. וְשָׁם אוֹצָרוֹת סְתוּמִים, וּפְתָחִים אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, כְּמִנְיַן ׳קַרְקַ"ע׳. וּגְלִיצוּ"ר מְמֻנֶּה בָּהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: חשמל דא, מקיף סחור סחור. נצוצין דיליה נחתין לתתא, עד ההוא אתר דאקרי קרקע זעירא. ותמן בההוא קרקע, רהטי כל זיני אבנין דבדולחא, ומרגלאן נציצין, ואבנין דברקת. וכד נציץ ולהיט נהירו דחשמל, וסליק ונחית, ומתגפפן אינון ד' סטרין דא עם דא, נהיר ההוא קרקע זעירא, ורהטי אבנין, ומרגלאן סלקין, עד דמטן לגבי תרעא דדרום. ותמן אוצרין סתימין, ופיתחאן ד' מאה ושבעין, כחושבן קרק"ע. וגליצו"ר ממונה בהו.

התרגום: חשמל זה, מקיף מסביב. ניצוצותיו יורדים למטה, עד אותו המקום הנקרא ׳קרקע קטנה׳. ושם באותו הקרקע, רצים כל מיני אבנים של בדלח, ומרגליות נוצצות, ואבנים של ברקת. וכשנוצצת ולוהטת אורת החשמל, ועולה ויורדת, ומתחבקים אותם ארבעת הצדדים זה עם זה, מאירה אותה הקרקע הקטנה, ורצות אבנים, ומרגליות עולות, עד שמגיעות אצל שער הדרום. ושם אוצרות סתומים, ופתחים ארבע מאות ושבעים, כמנין ׳קרק"ע׳. וגליצו"ר ממנה בהם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים