נשיאת הכנפים בזמן אחד - ונהר דינור הנעשה מזיעתן
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סוד אדם הכולל את הדמיות ורגלי החיות וגוני פניהן · מאמר 48 · פיסקה 19
לשון הזוהר
וְכַד אִלֵּין נָטְלִין, גַּדְפַיְיהוּ מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, לְמֶהֱוֵי בְּאֹרַח מֵישָׁר, לְנַטְלָא דָּא עִם דָּא כַּחֲדָא, בְּשַׁעֲתָא חָדָא, בְּזִמְנָא חָדָא, וְכָלְהוֹ כַּחֲדָא סָלְקִין לְכָרְסְיָיא לְעֵילָא. וְאִינוּן דְּלָא יָדְעֵי לְאָן אֲתַר אָזְלִין וְלָא חָמָאן וְלָא מִסְתַּכְּלִין, זָעָאן, וּמֵהַהוּא זֵיעָא דִּלְהוֹן כַּד אִינוּן נָטְלִין, וְסָלְקִין לְכוּרְסְיָיא קַדִּישָׁא, אִתְעֲבֵיד מֵהַהוּא זֵיעָא נְהַר דִּינוּר, נָגִיד וְנָפֵיק.
תרגום
וּכְשֶׁאֵלֶּה נוֹשְׂאוֹת, כַּנְפֵיהֶן מִתְחַבְּרוֹת יַחַד, לִהְיוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, לָשֵׂאת זוֹ עִם זוֹ יַחַד, בְּשָׁעָה אַחַת, בִּזְמַן אֶחָד, וְכֻלָּן יַחַד עוֹלוֹת לַכִּסֵּא לְמַעְלָה. וְאֵלֶּה שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת לְאָן מָקוֹם הוֹלְכוֹת וְאֵינָן רוֹאוֹת וְאֵינָן מִסְתַּכְּלוֹת, מִזְדַּעְזְעוֹת, וּמֵאוֹתָהּ הַזִּיעָה שֶׁלָּהֶן כְּשֶׁהֵן נוֹשְׂאוֹת, וְעוֹלוֹת לַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, נַעֲשֶׂה מֵאוֹתָהּ הַזִּיעָה נְהַר דִּינוּר, נִגָּר וְיוֹצֵא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד אלין נטלין, גדפייהו מתחברן כחדא, למהוי בארח מישר, לנטלא דא עם דא כחדא, בשעתא חדא, בזמנא חדא, וכלהו כחדא סלקין לכרסייא לעילא. ואינון דלא ידעי לאן אתר אזלין ולא חמאן ולא מסתכלין, זעאן, ומההוא זיעא דלהון כד אינון נטלין, וסלקין לכורסייא קדישא, אתעביד מההוא זיעא נהר דינור, נגיד ונפיק.
התרגום: וכשאלה נושאות, כנפיהן מתחברות יחד, להיות בדרך ישרה, לשאת זו עם זו יחד, בשעה אחת, בזמן אחד, וכלן יחד עולות לכסא למעלה. ואלה שאינן יודעות לאן מקום הולכות ואינן רואות ואינן מסתכלות, מזדעזעות, ומאותה הזיעה שלהן כשהן נושאות, ועולות לכסא הקדוש, נעשה מאותה הזיעה נהר דינור, נגר ויוצא.