פני אדם למזרח ואריה לדרום - שור לצפון ונשר למערב
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סוד אדם הכולל את הדמיות ורגלי החיות וגוני פניהן · מאמר 48 · פיסקה 15
לשון הזוהר
וְכַד אִינוּן מִתְתַּקְנָן כִּדְקָא יָאוֹת, לְגוֹ כָּרְסְיָיא, כָּלְהוֹ בִּדְיוּקְנָא חָדָא דְּאָדָם. וְרָזָא דָא, כַּד מִסְתַּכְּלִין לִסְטַר מִזְרָח, כָּלְהוֹ אִינוּן בִּדְיוּקְנָא חָדָא דְּאָדָם, בְּגִין דְּמִתַּמָּן אִיהוּ תְּקִיפוּ דְּרָזָא דְאָדָם. וְכַד מִסְתַּכְּלִין לִסְטַר דָּרוֹם, כָּל אַנְפִּין אִינוּן בִּדְיוּקְנָא חָדָא, דְּיוּקְנָא דְּאַרְיֵה, דְּתַמָּן אִיהוּ חֵילָא וְתוּקְפָא דְּכֹלָּא. וְכַד מִסְתַּכְּלִין לִסְטַר צָפוֹן, כָּל אַנְפִּין אִינוּן בִּדְיוּקְנָא חָדָא, דְּיוּקְנָא דְשׁוֹר, דְּתַמָּן אִיהוּ נְגִיחוּ דְּדִינָא תַּקִּיפָא. וְכַד מִסְתַּכְּלִין לִסְטַר מַעֲרָב, כָּל אַנְפִּין אִינוּן בִּדְיוּקְנָא חָדָא, בִּדְיוּקְנָא דְנֶשֶׁר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ל׳:י״ט) ׳דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם׳. בְּגִין דְּתַמָּן (דברים ל״ב:י״א) נֶשֶׁר ׳יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף׳. וְאוֹרַח דְּנֶשֶׁר, לְאִתְדַּבְּקָא תָּדִיר בַּשָּׁמַיִם, דְּתַמָּן אִיהוּ תֵּיאוֹבְתֵּיהּ לְאִסְתַּלָּקָא וּלְאִתְדַּבְּקָא. וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ לִסְטַר מַעֲרָב.
תרגום
וּכְשֶׁהֵן מִתְתַּקְּנוֹת כָּרָאוּי, בְּתוֹךְ הַכִּסֵּא, כֻּלָּן בִּדְמוּת אַחַת שֶׁל אָדָם. וְסוֹד זֶה, כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלוֹת לְצַד מִזְרָח, כֻּלָּן הֵן בִּדְמוּת אַחַת שֶׁל אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁמִּשָּׁם הוּא עֹצֶם סוֹד הָאָדָם. וּכְשֶׁמִּסְתַּכְּלוֹת לְצַד דָּרוֹם, כָּל הַפָּנִים הֵן בִּדְמוּת אַחַת, דְּמוּת אַרְיֵה, שֶׁשָּׁם הוּא כֹּחַ וְעֹצֶם הַכֹּל. וּכְשֶׁמִּסְתַּכְּלוֹת לְצַד צָפוֹן, כָּל הַפָּנִים הֵן בִּדְמוּת אַחַת, דְּמוּת שׁוֹר, שֶׁשָּׁם הוּא נְגִיחַת הַדִּין הֶחָזָק. וּכְשֶׁמִּסְתַּכְּלוֹת לְצַד מַעֲרָב, כָּל הַפָּנִים הֵן בִּדְמוּת אַחַת, בִּדְמוּת נֶשֶׁר. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, (משלי ל׳:י״ט) ׳דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם׳. מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם (דברים ל״ב:י״א) נֶשֶׁר ׳יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף׳ (דברים לב, יא) - וְדֶרֶךְ הַנֶּשֶׁר, לְהִדָּבֵק תָּמִיד בַּשָּׁמַיִם, שֶׁשָּׁם תַּאֲוָתוֹ לְהִסְתַּלֵּק וּלְהִדָּבֵק. וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא לְצַד מַעֲרָב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד אינון מתתקנן כדקא יאות, לגו כרסייא, כלהו בדיוקנא חדא דאדם. ורזא דא, כד מסתכלין לסטר מזרח, כלהו אינון בדיוקנא חדא דאדם, בגין דמתמן איהו תקיפו דרזא דאדם. וכד מסתכלין לסטר דרום, כל אנפין אינון בדיוקנא חדא, דיוקנא דאריה, דתמן איהו חילא ותוקפא דכלא. וכד מסתכלין לסטר צפון, כל אנפין אינון בדיוקנא חדא, דיוקנא דשור, דתמן איהו נגיחו דדינא תקיפא. וכד מסתכלין לסטר מערב, כל אנפין אינון בדיוקנא חדא, בדיוקנא דנשר. כמה דאת אמר, (משלי ל׳:י״ט) ׳דרך הנשר בשמים׳. בגין דתמן (דברים ל״ב:י״א) נשר ׳יעיר קנו על גוזליו ירחף׳. ואורח דנשר, לאתדבקא תדיר בשמים, דתמן איהו תיאובתיה לאסתלקא ולאתדבקא. ובגין כך איהו לסטר מערב.
התרגום: וכשהן מתתקנות כראוי, בתוך הכסא, כלן בדמות אחת של אדם. וסוד זה, כשמסתכלות לצד מזרח, כלן הן בדמות אחת של אדם, משום שמשם הוא עצם סוד האדם. וכשמסתכלות לצד דרום, כל הפנים הן בדמות אחת, דמות אריה, ששם הוא כח ועצם הכל. וכשמסתכלות לצד צפון, כל הפנים הן בדמות אחת, דמות שור, ששם הוא נגיחת הדין החזק. וכשמסתכלות לצד מערב, כל הפנים הן בדמות אחת, בדמות נשר. כמו שאתה אומר, (משלי ל׳:י״ט) ׳דרך הנשר בשמים׳. משום ששם (דברים ל״ב:י״א) נשר ׳יעיר קנו על גוזליו ירחף׳ (דברים לב, יא) - ודרך הנשר, להדבק תמיד בשמים, ששם תאותו להסתלק ולהדבק. ומשום כך הוא לצד מערב.